חלקת אדמה קפואה שלי

התקופה הכי יפה שלי הייתה כשהייתי שייך לה. פשוט שלה. יש משהו משחרר בלתת למישהו אחר להחליט בשבילך. אבל גם אהבתי למתוח את החבל קצת. היא תמיד הייתה מחייכתת כשהייתי עושה את זה. היא נתנה לי יד חופשית ואני לקחתי.

כל כך קשה למצוא את החיבור הזה. לפחות מבחינתי. אני אף פעם לא אוכל להיות 100% סאב. נכון שאני נוטה להיות שם. אבל אני גם אוהב לקבוע את הקצב לפעמים.

הסאב מכין את המסגרת והדום כותב את הסיפור. לא מגיע גם להם לשבת לנוח מדי פעם? :)