להתגלות ולגלות

כשאת כותבת לי, אני מתרגש. 

כשאת פונה אלי, אני ממתין בצפיה להמשך השיחה. 

כשאת משוחחת איתי, כולי התרגשות ועיני מוסטות כלפי מטה. 

כשאת בסביבה כולי דרוך לקראתך, לכל מילה שאשמע או רחש ליבך שאקלוט. 

יש לי מחשבות משלי. 

יש לי רצון משלי. 

יש לי מה לומד בכל רגע ובכל מצב. 

ברגע ששומע את קולך הכל נמחק, כמעשה קסם. 

גם אז אומר את אשר חשבתי. 

גם אז אספר את אשר מרגיש. 

אך כל הזמן יפעם בי הרצון לשרת ולענג אותך. 

כמעשה קסם, ברגע שאת נוגעת בי, אני כמה להיות שלך. 

כשאת מתחילה ללטף, הוא מיד מזדקר, שלא לדבר על כך שללא הרבה השהיה הוא מתחיל להזרים החוצה. 

אני מתכוון כמובן לשכל, המזרים רעיונות לכתיבה, אחרי שאמרת לי שאת אוהבת את הכתיבה שלי. 

מתברר שאת בהחלט יודעת ליצור את המורכבות הזאת שמניבה ממני רעיונות להנאתך. 

המורכבות עליה כתבתי, בנויה מהמשפט: "תכתוב לבלוג, אני נהנת מכך ועוקבת אחריך". שבע מילים הבונות מערכת שלמה בצד האחורי במוח שלי.

האמת היא, שהמילים שלך תופסות גם את החלק הקדמי וגם את האמצעי של המוח. 

את דורשת כנות, אז הנה קצת ממנה. המילים שלך תופסות את כולי. 

הייתי מנסה להבין איך את עושה זאת ועוד בכזאת קלות, אלא שכבר הבנתי שיש דברים שהם מעבר לבינתי - למשל הקלות בה את תופסת אותי ומשאירה אותי לרחמיך, שאני בספק גדול עד כמה אזכה לחוש בהם. 

כשאתה פוגש מנהיגה, אתה מידית מרגיש שהיא המובילה ואתה המובל. 

התחושה מתחתיה היא תחושת ביטחון, למרות שאתה רק נגרר ותלוי בה. 

למרות שאתה נותן את כולך, אתה זה שמודה לה, על כך שהסכימה לקחת ממך את נשמתך. 

התמסרות לשולטת הינו תהליך. 

בתהליך הזה נדרשת התמסרות הנשלט לשולטת ותמיכת השולטת בנשלט.

כשנמצאים בחוויה אי אפשר לומר מתי עברנו שלב. אם מסתכלים אחורהבגדול ומהצד, ניתן לראות שהזוג עבר שלבים בחיי השליטה. 

היפה בתהליך שליטה הוא שבכל שלב, על הנשלט להתמסר מחדש מהמקום החדש אליו השליטה הגיעה. 

זאת התמסרות הולכת ונמשכת, כשכל כיבוש שיא, מענג את השולטת מספק את הנשלט ומחזק את הקשר ואת השליטה שלה בו. 

הסיפוק והאושר הוא הדדי נותן כח ויוצר רצון להמשיך הלאה. 

נענית לבקשתי ושלחת לי תיאור של המראה שלך. 

עצם ההענות לבקשה, גרמה לליבי לפעום בחוזקה.  

מרגע שקראתי בשקיקה כל מילה שכתבת לי, הרגשתי שהלב פועל בקצב משלו. הנחתי את ידי עליו וניסתי להרגיעו במעט.

הלב, נענה למילים שלך ולא לידי שניסתה להרגיע. הלב פועם מקצב מהיר משלו. 

עושה הרושם שהנכון לומר הוא שהלב שלי פועם בקצב מהיר משלך :)

בהמשך לפוסט של עדן. 

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=33294&postid=468136

כל מערכת יחסים תלויה בהתמסרות שני הצדדים. אין שום מערכת שתלויה רק בצד אחד. 

בשביל להגיע להתמסרות עמוקה נדרש מהנשלט לצבור כוחות פנימיים גדולים. בכדי ששולטת תחזק את שליטה בנשלט עליה להעצימו לאורך התהליך. רק כך הנשלט יוכל לתת לה יותר מעצמו. 

אותה אחריות מוטלת גם על הנשלט, לחזק את השולטת, לבנות אותה, לכוון אותה בשליטתה בו. כך היא תוכל לשלוט בו נכון ובעוצמה הולכת וגוברת. 

כשולטת ונשלט מגיעים לשם, אזי הם זוכים למערכת יחסים טובה ושניהם יכולים לשמוח בכך, כי אין דבר כזה שנקרא מובן מאליו. 

האם מילים הן רק מילים?

האם מילים לפני מעשים הן ריקות מתוכן?

תשובתי שהמילים הן הכל. הן מבט לתוך הנפש החפצה. כשיש לאדם רצון, אז אין דבר העומד בפני הרצון. הוא יגיע לכך אם הוא לא עצלן או פחדן. 

המחשבות והמילים של האדם לעצמו ולזולתו, הן אלו שיקבעו את היעד. מעשיו, חריצותו והתמדתו יאפשרו לו להגיע ליעד זה. 

עומד מול השולטת, שבוחנת אותי בעיניה החודרניות.

משפיל מבט, ממתין במתח רב למילה שתצא מפיה.

היא שותקת. 

ככל שהיא שותקת כך הלב שלי פועם יותר חזק בקרבי.

ככל שהיא יותר רגועה, כך העמידה שלי הופכת ליותר מתוחה.

רעד עובד בקרבי, כאשר היא סורקת אותי שוב.

משוועה למילה, שתצא מפיה, לחיוב או לשלילה.

רוצה לצעוק ולבקש שתספר לי משהו מרגשותיה או ממחשבותיה. 

עומד בשקט. חשוף וחסר אונים מולה. 

היא בשקט ובשלווה שלה ואני כולי רעד. 

זה מול זה.

היא ואני.

 שולטת ונשלט.

כה קרוב כה רחוק. 

יודע מה את רוצה ממני. 

את רוצה שאתן עצמי דווקא איפה שקשה לי. 

יודע שרוצה לתת לך גם וביחוד משם מהקשה הזה, כדי שתראי שגם שם אני שלך.

יודע אבל קשה לי. את עשית שיהיה קשה ובאמת קשה. 

יודע שאין אבל, כי אם באמת יש רצון, אפשר הכל. 

לא מבטיח להצליח מיד, אבל מבטיח להשתדל, מבטיח לנסות, מבטיח להתאמץ...

בשבילך.