להתגלות ולגלות

בדרך כלל אנשים מבקשים לעצמם להיות שוב צעירים.
לי יש סטיות קשות ולא במקרה אני פה בכלוב. אחת הסטיות שלי היא, שאני ממתין, בקוצר רוח, לומר לסובבי - ממרום גילי גיליתי ש...

אלא שעם הגיל מגיעות הפרעות. קחו למשל את הבעיה החדשה שלי, בעיית הזיקרון. למרות שנוהגים לומר שעם התקדמות הגיל, יש בעיות שכאלו, במקרה זה, אני לא בטוח שהקושי הזה עם הזיקרון קשור דווקא למרום גילי, שעדיין מבושש להגיע. 

יש לי חשדות קלים, שזה יותר קשור להוד רוממותה, שנכנסה לחיי, למוחי, לליבי ולאט לאט גם מחלחלת לי מתחת לעור.

על כל פנים, בעיית הזיקרון שנוצרת בי והולכת וטופחת עם הימים, נוצרת על ידה בכוונת מכוונת. הבעיה קשה עד קשה ביותר. אני יודע להתמודד עם בעיות וקשיים, אך במקרה זה בעיית הזיקרון הקשה, היא בעיה שלא תלויה בי, אם כי קשורה אלי. יותר נכון לומר שאני קשור אליה, ואם לא לבעיה עצמה לפחות להוד רוממותה.

זה מביא אותי לווידוי נוסף, אודות סטיה נוספת שלי. לא רק שאני לא מחפש פתרון לבעיה של הזיקרון הקשה, אלא אני מוצא את עצמי, מבקש, לעיתים גם מתחנן, ממכוונת הכוונות, להוסיף קושי על הזיקרון הקיים.

האתר הזה של הסוטים, זה איום ונורא.

אני יודע שאני משוייך כש:
- את נוגעת בי בעדינות בזרתך, אני קופץ. כשאת נוגעת בי, בכל האצבע אחרת נעות אצלי אמות הסיפים.
- יש לי רגע פנוי, כמו זה של עכשיו, אני מתישב לכתוב לך, בתקווה שגם כתיבה זאת תעלה חיוך על שפתיך. 
- אני חושב על שפתייך בשעת תנועתן וכשמתמוגג גם מהקולות המופקים מהן. 
- מתמוגג מעצם המחשבה עליך ומהכמיהה אליך. מבקש את חברתך וקרבתך. 
- מרגיש בטוח דווקא כשעיני קשורות, בקשר שקשרת את ליבי לרגליך.
- יודע וסומך עליך, באותם עיניים קשורות, שאת מובילה אותנו לגן עדן עלי אדמות. 

בנסיעה הלוך, קשרת אותי נפשית. 
בנסיעה חזור, קשרת אותי פיזית. 
איך נוהגים ככה? לאט ובזהירות. 
בתווך, הכריך שבין הנסיעות הלוך וחזור, 
היה מילוי משובח שריתק אותי אליך, 
לא פחות מהפרוסות עצמן.

עוצם עיניים,
מריח את האוויר שסביבך. 
מסביב שקט ונעים. 
הכל רגוע ושקט,
מלבד פעימות ליבי שמאיץ
ומחשבות ראשי שמתרוצצות להן בלי הרף.

הקול שלך לחש לי באוזן כמה מילים. זה שבמציאות הקול הדהד בתוך הרכב והמילים נאמרו בטון הברור וההחלטי שלך, עדיין זה לא הפריע להן, למילים הללו, להישמע אצלי כלחישה אינטימית באוזן.

המילים דילגו על המוח שלי וחלחלו עמוק לליבי, עד שצחקקתי לי.

בדרך כלל כשמביכים אותי, אני מסמיק או שותק, בטח לא מצחקק. את בדרכך הולדת בי תגובה חדשה שלא הכרתי מימי.

את בדרכך "לחשת" את המילים שלך ישירות לאוזן ליבי.

אני עונה לפון, במקום הלו הלו אני שומע משהו שנשמע כמו צליל פעמונים המתגלגל מצחוק. 

מקשיב טוב ומזהה שזה בכלל לא משהו, זאת מישהי, זאת את. זהו צחוק הפעמונים שלך. מחייך חיוך של אושר, במיוחד מכך שאני מבין מה גרם לך לצחוק. 

את מספרת לי שקמת עם מצב רוח לא משהו ועכשיו את צוחקת. 

זה הכל בשבילי. לא צריך דבר מעבר לכך. 

אבל אם את צריכה, אשמח שתבקשי ;)

נ.ב. מה רשום במחירון ליד המילה נשיקה מהממת?

באחד המיילים שרשמתי לך היום כתבתי:

"נהנה להציק לך עם המיילים שלי". 

לרגע חשבתי שגיליתי בעצמי צד סאדיסטי. 

תשובתך לא אחרה לבא:

" תפריע לי עוד !!!!!

אני דורשת ועומדת על כך!!!!!"

לדעתי, הרמז הדק שרמזת לי פה בעדינות זה שאומנם התרשמת ממני, אבל זה לא בגלל הצד הסאדיסטי שלי :)

לעומת זאת הדרישה הברורה שלך, בהחלט עושה עלי רושם. הרבה מאוד רושם.

הנה עוד הצקה :)

הפעם מפה. 

את עושה לי טיזינג,

את מרגשת אותי,

את מענגת אותי,

את תופסת אותי,

את מקיפה אותי, 

את מפיקה ממני צלילי גרון וצלילי אותיות להנאתך. 

הכל באמצעות סקסופון הקסם שלך, שגורם לי לרקוד מולך וללכת איתך ואחריך. 

הבהרה: לכל מי ששואל ממתי חלילנית מנגנת על סקסופון, כנסו לכלוב ואולי תגלו. 

אמרת שטיפה טיזינג לא תזיק. 

מיד שאלת אותי מה דעתי שבהתחלה נשב לשוחח,

לאחר מכן ...

ואז נעשה הפסקה בשביל ...

ונמשיך ואז שוב הפסקה והפעם בשביל...

ובסוף נקנח עם...

בכל שלב הרגשתי שאת אוספת נוגעת בי עמוק ולוקחת אותי אליך בהבל פיך, ללא כל מאמץ. המוח התערפל והתמוגג. 

כשאיכשהו חזרתי לעצמי, אמרתי לעצמי שזה לא טיזיג, זה הרבה מעבר לכך.  

את ים הרגשות שאת יוצרת בי, בטח אי אפשר לכנות טיפה :)

לא משנה באיזו עטיפה תפני אלי. 

בכל מצב ארגיש,

מי המובילה ומי המובל,

מי הדומיננטית ומי נותן השירות, 

מי החזקה ומי מתאים את עצמו אליך.

זאת את, זה אני, זאת המערכת שנוצרת בתווך.