להתגלות ולגלות

לפני כשנה, השולטת האחרונה שלי, אישה נפלאה, לחשה לי באוזן, ששולטת אחרת שאלה אותה איך זה שאני מתמסר לה (לשולטת שלי) בצורה שכזאת. מאז ועד היום, כששואלים אותי תגדיר את עצמך, אני אומר שאני מורכב מהרבה תכונות, כשהעיקרית שבהן, לצורך הענין שלנו היא התמסרות.

כרגע, אין לי שולטת ובכל זאת מכאן והלאה אפנה "אליך" בגוף ראשון.

רבדים של התמסרות:

רובד 1, הבסיסי ביותר - להקשיב לך ולציית להוראותיך. שב, קום, התפשט, תכין לי ארוחה, שקט, אל תזוז. 

רובד 2, אני לומד את אורח חייך - "להקשיב" לצרכיך ולמלא אותם. להכין לך ארוחה, מיד כשאת נכנסת הביתה, לעזוב הכל כשאת נכנסת להתקלח ולסבן אותך, לסרק את שיערך בסופה של המקלחת, להכיר את נקודות גופך יותר לעומק ולענג אותך.

רובד 3, להקשיב לך - להכיר אותך ואת הצרכים שלך. לדעת מה את מתכוונת לפני הבעות פניך ולמלא את מבוקשך. להצחיק אותך כשזה נכון לך, להיות בשקט לידך ולהמתין ליוזמתך או לחילופין ליזום פעולה כשאת שקטה וזקוקה לחינניות.

רובד 4, להכירך לעומק - כל הרבדים הקודמים + לשקף לך מי את ומה נכון לך, להתווכח (לא לריב) איתך במידה ואני מזהה שאת עלולה להזיק לעצמך, תוך כדי תודעה שבסופו של עניין אכבד כל החלטה שלך ואתמוך בך ובהחלטותיך. לעשות ככל שביכולתי, בכדי שתתקדמי ותצמחי. 

רובד 5, התמסרות טוטאלית - לחיות בשביל לזכות להתמסר לך. כך שכל חיי ומעשי מטרתם יסובו סביבך, אושרך וגדילתך. 

מעולם הפנטזיה 1

כשאת מורה לי עם אצבעך להגיע אליך, אני לא יכול להתיק מבטי ממך.

נפשי ועיניי מרוכזים בקצה האצבע ששולטת בי וברגשותי וכולי סערה שמאיימת לשתק את גופי.

כשבמוח האחורי עוברת מחשבה שאת ממתינה לי, אני טס על 4 לכיוון רגליך. 

כמתמסר אתחיל לדבר דווקא על מנהיגה.

מנהיגות - היא תכונה מולדת שנולדים איתה.

ישנן אין הרבה הגדרות וצורות להנהגה ומנהיגה.

תכונה משותפת לכל צורות ההנהגה היא, שכשהדומיננטית אומרת משהו, סביבתה רוצה למלא הוראותיה.

למילים שלה יש את הכוח שלהן, בגלל שהן יצאו ממנה ויש מי שישמח לממש את רצונה.

קשה להתכווח עם מנהיגה, שהיא בהגדרתה אישה חזקה מבטן ומלידה וממילא נוצר רצון למלא את בקשתה. 

כשהמילים שלה יוצאות מפיה, "אין מה שיעצור אותן". הכל פשוט וברור.

ככל שתכונת ההנהגה יותר חזקה, כך יותר אנשים ירגישו בתכונה בסביבתה של המנהיגה והצורך למלא את הציווי יגבר. 

כמו כל תכונה אחרת שלנו, תכונה זאת ניתנת לפיתוח.

התמסרות - גם היא תכונה וגם איתה נולדים 😄 אני אוהב להפתיע :)

אפתיע שוב ואומר שיש אין סוף צורות להתמסרות. תכונת התמסרות היא תמונת הראי של תכונת מנהיגות.

התמסרות זאת היכולת להיות שם בשביל המנהיגה.

התמסרות זה הרצון לביצוע פעולות מתוך צורך פנימי ללכת אחרי מנהיגה.

בעוד מנהיגה תביע את עצמה, המתמסר יעשה ככל שביכולתו להתאים את עצמו אליה בצורה מהותית, כי שם טוב לו, במקום של האישה החזקה, שהיא המנהיגה שלו. היא קובעת את המקום והתפקיד שלו והוא שם, בשבילה. 

תחת ההגדרה להתאים בצורה מהותית, הכוונה היא כשהיא תאמר לו שטוף כלים הוא לא יעשה אוףףףףף כזה, אלא המתמסר ישמח שהוא מקל על המנהיגה שלו ומשמח אותה בכך שהוא שם. זאת התאמה מהותית של המתמסר למנהיגתו. 

המתמסר מביע את עצמו כשהוא זוכה למנהיגה. הלב שלו ומהותו הוא להיות לה.

כשמנהיגה ומתמסר מגיעים לקשר, לשניהם תיהיה אותה מטרה, שהאישה החזקה והדומיננטית תתענג ממנו (יש פה רמז "דק" לניק שלי).

כשאני מתמסר, אני שם בשבילך.

לא נוגע חזק בשביל לא להציף, למקרה שלא תרצי בכך.

לא נעלם, בשביל שתדעי שאני מסור לך ורוצה בך.

נותן לך להוביל, נותן לך המקום שלך, תוך כדי מגע רך ונעים. 

את מובילה. את קובעת את הקצב שלנו, לפי טעמך.

הלוא כשאני מתמסר אני שם בשבילך ולמענך. 

יבוא היום בו את תשימי לב לנוכחותי,

תתעניני בי וביכולתי ותחליטי לקחת אותי תחת כנף בגדך ושוטך.

מרגע זה ואליך אלמד את רצונותיך, את לבבך, את גופך, את גמחותיך, את אורח חייך, את נקודות החוזק והתורפה שלך, אלמד אותך.

אלטף כל חלק שבך. את הנקודות החזקות, אחזק, את נקודות התורפה אלטף יחד עם רגשותיך ורצונותיך. אלטף את כולך.

את בתמורה, תלמדי אותי אותך לעומקך ותאפשרי לי להיות אני - לך ולרצונותיך.

אנחנו משוחחים ואת מספרת לי שיש לך רטיבות קשה.

בעודי שומע מילים אלו נפשי מתפזרת ומייחלת להתאחד איתך ועם נוזליך.

מיד לאחר מכן, את מסבירה לי, כמו לילד קטן, שבמידה ולא אספק אותך כראוי אחטוף על כך.

כשאני שומע זאת, אני מבין שאת מוליכה אותי למקומי ויעודי החדש.

כשאני מבין זאת אני אוסף את עצמי מחדש לידיך.

 בלילה שוחחנו עד שעה מאוחרת.

השיחה זרמה, בצורה יוצאת דופן

והתחלתי להרגיש כיצד אני הולך ונלקח לידיך.

ידי אישה חזקה וברורה.

אלו הם רק אדים ממך.

אדים שהתחילו לעלות לי לראש והתחילו לטשטש אותי.

אני מודע לכך שאלו הם רק אדים שלך.

שואל את עצמי מה יקרה כשאפגוש את הדבר האמיתי?

שואל ועונה, בוודאי שלא אוכל לעמוד בפני רצונך אלא אשתעבד לו ואתמסר כולי לך.

השיחה זורמת עד שעה מאוחר ובסופה את מורה לי לכתוב לך בבוקר.

ביקיצה, מחשבתי הראשונה, היא את כמובן.

אני רושם לך משהו וממתין בציפיה לתגובתך.

מייחל לרגע שתתפני אלי, לספר לך משהו ולשאול אותך איך את מרגישה בכל מה שהתחולל.

זה החצי החשוב כאן בינך וביני, איך את מרגישה.

החצי השני הוא ההתאמה שלי אליך.

לאחר המתנה לא קצרה את מגיבה לי ומתברר שלא סיפקתי את רצונך.

זה כואב לי לגרום לך לאי-נחת.

אני רוצה לעשות לך חיוך אחד ואחריו עוד הרבה :)

את מסבירה לי מה את מצפה ממני.

כולי תודה והערכה על הזמן שאת מקדישה לי ללמד אותי, אותך.

נכון זה כואב לי לאכזב אותך.

לא מכיר דרך אחרת מלבד הלימוד.

עדיין, הלימוד והטעויות כואבות לי.

תודה שאת מתווה לי את דרכך.

תודה שאת איתי.

תודה שאת מכאיבה לי ומלמדת אותי אותך. 

אספוג כל כאב ובלבד שאת תמוגגי ממני.

תודה שאת מאפשרת להיות לך ובשבילך.

מבטיח להשתדל למענך.

אלה הן חובותי אליך בראש ובראשונה.

כשאת מכנה אותי קסם

את בוחרת לי מחדש שם,

לא רק את שמי את יוצרת,

גם את נשמתי את מקבלת.

כשאת מכנה אותי קסם 

אוזני מקשיבה לקולך שממיס.

לך קול שעוטף אותי ומכוון-

קול שמוביל אותי הישר אל הקן.

איני יודע לאן אני מובל

ואם בהתחלה שאלתי לאן הבנתי שאל-

לי לנבור אלא להודות שאת המובילה,

אני נוצר שוב אליך, כי יש פה התאמה. 

קסם את אומרת וחוזרת שוב ביחד קסמיים.

בתמורה אני נמס לשלולית מים.

קולך קול החלילנית מהמלין, רך, חודר ומושמע ברורות,

בעוד עיני עצומות, רגלי אחריך הולכות.

שלב אחר שלב,

אחת תופרת את ליבי אליך. 

סבלנות האין קץ שבך,

הרוגע השלווה הפנימית,

הבטחון העצמי שלך,

צורת ההתבטאות הרכה,

היא השוזרת בעורי עוד חוט דק 

ואחריו עוד חוט. 

כל חוט מורגש לחוד,

משקלו לא רב

ובקלות יכול להקרע. 

נול האריגה שלך עובר בי שתי וערב

מימין לשמאל ומשמאל לימין

יריעת הבד גדלה ומתחזקת,

תופסת בי חזק. 

הצורה הולכת ונבנית בצורה שאת מתכננת ואורגת. 

הידוק החיבוק שלך סביבי והצמדתי אליך,גורם לראשי להסתחרר. 

כשאת נועצת בי את ציפונייך, מתחת לעורי, אני מרחף, מעל פני האדמה, באושר. 

שלך!