להתגלות ולגלות

לשלוח הודעה, לדעת שהצחקתי או לפחות חייכתי אותה. אני מאושר. 

לקבל הודעה מושקעת ומרתקת בתוכנה. היא יודעת לתפוס לי את הראש. 

להתעורר עם חיוך, להכנס לכלוב, לצחוק מההודעה שנשלחה אלי הבוקר. היא יודעת שבדרך זאת ליבי נתון לקסמיה. 

הצורך שלי להעניק לאישה שהיא גם דומיננטית וגם בעלת הבנה עמוקה בנפש האדם, תופס בי ולא מרפה. 

כשדרכי נפגשת עם דרכה של שולטת מהזן המובחר וכל עוד מתאפשר לי, אני מתאמץ להוכיח לה שאני ראוי לה. 

מרגע שהיא בוחרת בי כעבד שלה, אני מתאמץ פי 2 בכדי להוכיח לה, שהבחירה שלה בי, הייתה בחירה נכונה לה. 

חיוויתי בשלושת השבועות האחרונים, שני קשרים שנולדו בעוצמה. 

קשר אחד הסתכם במפגש במסעדה, השני הסתכם בהחלפת הודעות. שני הקשרים הללו התפוגגו כלא היו, אחד תוך 4 ימים והשני תוך יומיים, בהתאמה. שתיהן נשים מקסימות. 

מנגד, הקשר האחרון שהוליד מערכת שלמה עם השולטת האחרונה שזכיתי בה, נולד כקשר שהתפתח בקצב טוב. הטוב ההוא שהיה, התפתח למעולה. הקשר היה קשר עמוק והיה לה מתוק מדבש, לכן גם לי. 

יש הדוגלים בבניית קשר המבוסס על כימיה מידית, המשדר לנו עוצמה, כבר מהשניה הראשונה. האמירה היא, אם זה לא ככה זה לא זה.

יש המעדיפים לבנות קשר על אש נמוכה בכדי שיבשיל לאט ובריא. האמירה היא, מה שנדלק מהר מתכלה מיד. 

כשאני מזהה אישה איכותית וחזקה מנטלית, אני מאפשר לה לקבוע את הקצב. אני הנשלט לא? מה שיוביל לקשר טוב עד מצויין זה לא הקצב. ההצלחה תלויה במידת ההתאמה בין בני הזוג וההשקעה ששני בני הזוג יטרחו למען הקשר. 

כשאני נוכח שזאת שלוקחת אותי, משקיעה מאמץ לקיום הקשר, נוצרת בי תקווה שאני מסקרן ומעניין אותה מספיק, בכדי שהקשר ינוע קדימה משני הצדדים, כשכל אחד תורם את חלקו. המתכון הזה, הוא המתכון ממנו יוצאות העוגות הטובות ביותר. 

מתאווה למילים שלך. 

כרגע כל מה שיש ביננו זה מילים שמחליפות צד. 

כל מילה שלך, היא מנת שיקוי חיים בשבילי. 

זקוק למילים שלך שמחלחלות בי, מרעידות אותי ומדרבנות אותי להמשיך. 

הבל פיך מרעיד אצלי את הקרקע שמתחתי. 

שותה אותך באמצעות המילים. הן מרוות את צמאוני האדיר אליך. 

מוקיר ומודה לך על כל מילה  שעמלת בה ושלחת אלי. 

כששאלתי אותך מה יגרום לך להרגיש טוב וענית,

עזבתי הכל ומיד כל כולי הפך לשלך.

אפילו לא ניסיתי לחשוב בהגיון, אין טעם כשזה מולך.

את מסובבת אותי במילה אחת שיוצאת לך מהפה.

המוח שלי מתערפל וכל כולי הופך לחשוב מה יענג אותך.

אני "מענג דומיננטית", במהותי. 

כשאני זוכה למגע כלשהו איתך, האני שלי זה ה"מענג דומיננטית" ששיך לך.

כשאני זוכה לחסד הזה שאת מרעיפה עלי, אני סוגד לך, כפי שעבד צריך לסגוד לאלילתו.

האושר שלי הוא כשאני רואה אותך מחייכת בשמחה או בסיפוק בזכותי.

זאת המתנה הכי גדולה שאני מיחל לעצמי, שיהיה לך טוב ושמח מעצם הנוכחות שלי ופעולותי.

כשאני מזהה איכות,

אני נמשך אליה כפרפר הנמשך לאש.

מתקרב לחום ומוכן להתמזג איתו, להפוך לאש הזאת בעצמי.

להיות שם לה, איתה ובשבילה.

כמו פרפר אני מזהה זאת מרחוק.

כנפי מתחילות לרעוד לצדדים.

כשהאש היא איכות והיא טובה, 

אני מרגיש שאני לא צריך דבר מעבר לכך רק אותה, את הלהבה הזאת.

הנוהג בעולם אומר עזור לחלשים.

תמוך בנזקקים.

כל זה טוב ויפה עד שאני פוגש איכות.

אין כמו להיות לצד איכותית ולהיות שם בשבילה

בשביל שהיא תוכל למצות את עצמה ולהיות איכותית פי כמה וכמה.

השאלה המתבקשת היא מה יוצא לי מזה.

כשאני שומע שאלה זאת אני מתפקע מצחוק.

מה לא מובן פה?

הגדילה והאושר שלה, זה בדיוק מה שיוצא לי מפה, 

אין משהו יותר טוב מזה.

עכשיו אין ספק,

כשאני מזהה איכות, אני מתרגש כבר מהתחלה.

בהתחלה קצת בהמשך יותר.

אם כל תגובה או חוסר תגובה שלה, לטוב או לרע, מפעיל אותך חזק, כנראה שאתה נשלט על ידה במידה זו או אחרת. 

כשאתה בוחר מישהי אתה צריך לערוך את שתי הבדיקות הבאות לפי הסדר הזה:

1. שהיא מתאימה לך. 

2. שאתה מתאים לה. 

זאת בדיקה מחויבת המציאות לטובתה וטובתך. 

כשאת חודרת בי, את חודרת ישר לנשמתי.