לפני 9 שנים. 19 בספטמבר 2015 בשעה 5:39
כשאת חודרת בי, את חודרת ישר לנשמתי.
כשאת שם, לי אין מקום משלי.
לא צריך מקום כי אין שלי יש רק אותך ואת מה ששלך.
את זאת את.
מה ששלך, זה מה שהיה אני, לפני החדירה.
האין הזה הוא מקום הציפה שלי ברחם שאת יוצרת סביבי.
ברחם הזה אין הרבה רחמים.
יש בו מקום לגדול כפי המידות שנוחות לך, לפי הקצב שאת קובעת ובצורה שאת מציירת.
