חיוויתי בשלושת השבועות האחרונים, שני קשרים שנולדו בעוצמה.
קשר אחד הסתכם במפגש במסעדה, השני הסתכם בהחלפת הודעות. שני הקשרים הללו התפוגגו כלא היו, אחד תוך 4 ימים והשני תוך יומיים, בהתאמה. שתיהן נשים מקסימות.
מנגד, הקשר האחרון שהוליד מערכת שלמה עם השולטת האחרונה שזכיתי בה, נולד כקשר שהתפתח בקצב טוב. הטוב ההוא שהיה, התפתח למעולה. הקשר היה קשר עמוק והיה לה מתוק מדבש, לכן גם לי.
יש הדוגלים בבניית קשר המבוסס על כימיה מידית, המשדר לנו עוצמה, כבר מהשניה הראשונה. האמירה היא, אם זה לא ככה זה לא זה.
יש המעדיפים לבנות קשר על אש נמוכה בכדי שיבשיל לאט ובריא. האמירה היא, מה שנדלק מהר מתכלה מיד.
כשאני מזהה אישה איכותית וחזקה מנטלית, אני מאפשר לה לקבוע את הקצב. אני הנשלט לא? מה שיוביל לקשר טוב עד מצויין זה לא הקצב. ההצלחה תלויה במידת ההתאמה בין בני הזוג וההשקעה ששני בני הזוג יטרחו למען הקשר.
כשאני נוכח שזאת שלוקחת אותי, משקיעה מאמץ לקיום הקשר, נוצרת בי תקווה שאני מסקרן ומעניין אותה מספיק, בכדי שהקשר ינוע קדימה משני הצדדים, כשכל אחד תורם את חלקו. המתכון הזה, הוא המתכון ממנו יוצאות העוגות הטובות ביותר.