בלילה שוחחנו עד שעה מאוחרת.
השיחה זרמה, בצורה יוצאת דופן
והתחלתי להרגיש כיצד אני הולך ונלקח לידיך.
ידי אישה חזקה וברורה.
אלו הם רק אדים ממך.
אדים שהתחילו לעלות לי לראש והתחילו לטשטש אותי.
אני מודע לכך שאלו הם רק אדים שלך.
שואל את עצמי מה יקרה כשאפגוש את הדבר האמיתי?
שואל ועונה, בוודאי שלא אוכל לעמוד בפני רצונך אלא אשתעבד לו ואתמסר כולי לך.
השיחה זורמת עד שעה מאוחר ובסופה את מורה לי לכתוב לך בבוקר.
ביקיצה, מחשבתי הראשונה, היא את כמובן.
אני רושם לך משהו וממתין בציפיה לתגובתך.
מייחל לרגע שתתפני אלי, לספר לך משהו ולשאול אותך איך את מרגישה בכל מה שהתחולל.
זה החצי החשוב כאן בינך וביני, איך את מרגישה.
החצי השני הוא ההתאמה שלי אליך.
לאחר המתנה לא קצרה את מגיבה לי ומתברר שלא סיפקתי את רצונך.
זה כואב לי לגרום לך לאי-נחת.
אני רוצה לעשות לך חיוך אחד ואחריו עוד הרבה :)
את מסבירה לי מה את מצפה ממני.
כולי תודה והערכה על הזמן שאת מקדישה לי ללמד אותי, אותך.
נכון זה כואב לי לאכזב אותך.
לא מכיר דרך אחרת מלבד הלימוד.
עדיין, הלימוד והטעויות כואבות לי.
תודה שאת מתווה לי את דרכך.
תודה שאת איתי.
תודה שאת מכאיבה לי ומלמדת אותי אותך.
אספוג כל כאב ובלבד שאת תמוגגי ממני.
תודה שאת מאפשרת להיות לך ובשבילך.
מבטיח להשתדל למענך.
אלה הן חובותי אליך בראש ובראשונה.
