כל יום אני יוצאת לטיול על כדור הארץ
כל יום אני יוצאת לטיול על כדור הארץ
שאתה הולך
אני יותר מלאה
ויותר ריקה
מוכנה לאבא מתי שהוא רוצה
את מתעוררת בבוקר ואת מרגישה שאם תניחי יד בצלעות מתחת לשד השמאלי, היא תוכל לעבור לצד השני.
לא ברורה לך הסיבה לקום ועבור מי.
זה מביך אותך תחושת הבדידות אם כי מי לא חווה אותה?
את מרגישה מושפלת אל מול החיים, את כמהה לניצוץ בעיניים שלך, להיות חזקה שוב.
את עברת כמה דברים, את לא יודעת מה את רוצה, את לא יודעת לסלול את הדרך כרגע.
את תיהי בסדר, את רק צריכה למלא את הריק.
חבל שזה לא באמת "רק".
אני אשפיל מבט
ואתה תיישר לי אותו בנגיעת אצבע.
בוא ניסע
נפתח חלונות
הרוח תעוות לנו את הפנים
נשים רדיו ונשיר שירים מטופשים
נסע מהר
הרים מדבריים יהיו לנופינו
היד שלי תלטף את הירך שלך, קרוב למפשעה.
היד שלך תהיה על הצאוור שלי, מסמנת את מה ששלך.
אני צריכה להרגע.
להרפות.
תנועה מייצרת פעולה.
היד שלך על השדיים שלי מייצרים מגע.
המגע הנדרש הוא מפיץ חום,
מסמל שליטה,
הגוף של יענה לו והפה שלי יגיד כל שטות שתבקש כי המגע יהיה כל כך נכון, שאני אהיה מהופנטת.
אני חיה
אני חיה טובה
אני חיה רעה
אני בחיים
רוצה להפוך להיות
בובה
ילדה
קטנה קטנה
שתטפל בי
תדאג לי
תנשק אותי
שאשכב על הברכיים שלך עם תחת מורם
ותעשה את מה שעושים לילדות שקצת איבדו את הדרך.
הו כן
מוכנה להרגיש, לאהוב, להתמסר.
מוכנה לשלב הבא.
אני פותחת את זה לעולם אבל קודם כל לעצמי:
זה בסדר שאני רוצה קשר משמעותי, רציני, אמיתי, כנה, מרגש תשוקתי, אוהב, מחבק, מלטף ומכאיב.
תוביל אותי לאט,
אני פרח
לוקח לי זמן להיפתח
אני רוצה להשקיע
ושתשקיע ותשקה אותי.
ולעצמי אני אומרת:
אני ראויה לאהבה.
תיקח את הזמן,
גם שאני אנסה להגביר קצב,
תדע שזה לא באמת מה שאני צריכה.