נפש

לטף לי את השיער, 

עטוף אותי במילים מרגיעות,

כסה אותי בגופך, 

שנתעורר, זה יהיה ליום יפה יותר.

אני רוצה

אני רוצה

אני רוצה

אני רוצה

אני רוצה

אני רוצה

אני רוצה

אני רוצה

אני רוצה

אני רוצה 

אני רוצה

תלטף לי את הפושפוש,

אני אחפון לך את הזין והביצים,

מול סרט, תרטוט בתוכי.

ותכרבל אותי שאתה שומר עלי מכל הדברים הרעים.

אבן אחת החלה להתנדנד,

וכל השאר כבר אחריה.

ופתאום מפולת לא צפויה.

היא רוצה להסיר אחראיות,

אני ילדה גדולה מדי,

אני לא יכולה,

אני יכולה להאשים רק את עצמי,

יש שפע, 

למה הוא לא מגיע אלי? 

למה הוא לא נופל עלי?

אני פורסת את זרועותי,

ומתפללת לשקט

דרך השפע. 

תנו לי שקט לנשום,

תנו לי שקט מכבלי המחשבה,

תנו לי לכאוב את כאבי, 

תנו לי להתכרבל בתוך עצמי,

תנו לי לחוות את העצב, 

תנו לי להיות ילדה, 

תנו לי להסיר אחראיות, 

תנו לי לגדול בקצב שלי, 

תנו לי את הזמן שלי להתאבל. 

אני מעדיפה להיות לבד ברגע כזה, 

אני צריכה עזרה אמיתית, ללא שאצטרך לתת תמורה.

סמכו עלי, כי אני יודעת ש

הניצוץ יחזור, 

הלב יפעם בחוזקה,

החתולה תרצה את תשומך לבך,

ויהיה לה המון מה לתת, 

היצירה תפרוץ מאצבעותיה,

לא יהיה אפשר לפספס אותה,

היא תזרח, 

וברגע הזה מי שיהיה לצדי ירוויח את הפרח שפרח ויפריח גם אותו.

מה נכון לו. 

אף אחד לא יגיד לי מי אני. 

תמשיכי, 

הלב הנכון לך יגיע, 

הוא ישליט בך סדר שאת תיהי מוכנה,

שאת תשליטי בעצמך,

זה בסדר שאת לא מוכנה. 

תשחק לי במוח,

תמרח לי את האיפור,

תקרע ממני את הגרביונים,

תאדים לי את הישבן,

תשב עלי לגרון עמוק, 

אני אבכה, 

תזמין לי מונית, 

ואלך לישון לבד.

ילדה יפה, 

הכל מרגיש לך סתמי, 

את מפוחדת, רועדת,

החוסר וודאות גורם לך להרגיש שאין לך קרקע יציבה. 

את מרגישה בתחתית.

מותר לך להיות עצובה, זה בסדר.

אני פה להזכיר לך, שאי את עיניך למעלה,

זכרי כמה את מאושרת שאת שמחה, 

זכרי כמה יצירה יש לך,

זכרי איך את שאת ערה ונוכחת,

מרגישה חיונית, 

מרגישה תשוקה, 

מרגישה אהבה. 

את צריכה עזרה, 

אל תשכחי, יש שפע בעולם.

אוהבת אותך, עם הדברים היפים, וגם עם הפחות. 

3.

עיני שברקו עייפות,

גופי כבד,

אני זקוקה לך.

הייתי רוצה שהזין שלך יכרוך את הגרון שלי,

מפנים ומבחוץ,

להיות מלאה רק בך.

הלוואי,

שכל המשמעות שלי בחיים תהיה להיות כלי כיבול לזרע שלך.

ואתה תינשא אותי, ממקום למקום, בידיך/ברצועה/בעגלה/

לי כלום לא משנה, העיקר להיות איתך. 

היא שקטה,

טעמה טעמים רבים של כל מיני נוזלי אדונים למינהם.

כל אדון היה טעים בדרכו,

כל אחד השלים לה עוד חתיכה חסרה בפאזל.

היו כאלה שלא נספרים, כי אינם אדונים.

עכשיו, היא קצת יותר יודעת כמה יש לה לתת, והיא קצת יותר שקטה.

היא הולכת למכתבה, ואחרי שפורקה והורכבה מספר פעמים מחדש. 

היא כותבת. 

כותבת ברגליה כמה כואב לה, 

כותבת באגנה כמה תשוקה יש לה,

כותבת בידיה כמה הייתה רוצה להיות מדוייקת.

היא נוטה להתפזר, אבל היום יש לה שקט.

היא הבינה, שהפעם היא תצטרך לפרק את עצמה ולהרכיב מחדש לבד,

בשביל שאדונה הבא, יהיה האחרון.