אתה רואה אותה.
היא נראית שבורה .
עייפה .
היא שמה לב שאתה מסתכל,
היא מסדרת את השיער.
היא מסתכלת עלייך, בלי להתנצל לשם שינוי.
פעם לא בחנה את מי שעומד מולה, היום היא כבר לא סומכת על אף אחד.
אתה מחייך חיוך עדין ומקרב, אתה שם לב לשדייה השופעים.
היא שמה לב ומזדקפת, שתוכל לראות טוב.
היא כבר כמעט בטוחה שהיא ראויה להתמסר כל כולה.
אתה לא נותן לה סיבה להאמין שלא,
היא רוצה להשפיל מבט אך לא נותנת לעצמה,
בוחנת אותך את סבלנותך לקצב שלה.
אתה רואה אותה,
אתה רואה את המאבק,
אתה רוצה להגיד לה שאפשר להפסיק להיאבק,
אתה אומר לה בקול סמכותי:
"שלום"
העוצמה שלך נגלית אליה היא עומדת בשוק
כאילו קפאה.
היא אומרת "שלום"
בקול צלול לשם שינוי.
היא מסתכלת לך בעיניים,
היא רואה אותך יציב על האדמה.
היא בעצמה מעט תלושה...
אתה מנסה לחדור את החומה הראשונה,
מחייך חיוך שובבי, העיניים שלך בורקות
החומה כבר גבוהה
היא כבר לא מאמינה שמגיע לה.
העיניים שלה בורקות, היא מסתובבת
והן זולגות מדמעות.