"איך נחגוג לך את יום הולדת 40?" הוא שאל אותי, בעודנו יושבים במסעדה, אוכלים סושי ושותים אלכוהול משובח.
"אני לא יודעת" עניתי "איך נחגוג לי?"
הוא שתק לכמה רגעים ואז "טוב, אני יודע בדיוק מה נעשה" הכריז בדרמטיות.
"מה נעשה?" התעניינתי.
"אני אשכור סוויטה ואזמין לשם 5-6 אנשים שאני אבחר ואת פשוט תבואי".
אני מחייכת אליו.
"כן," הוא ממשיך "את פשט תקבלי ממני יום ושעה ומקום ותגיעי לחגיגות יום ההולדת ה-40 שלך".
"זה נשמע לי כמו רעיון מצוין" אני אומרת ובטוחה שאם אני רק אתן לו להפיק משהו כזה, זה באמת יהיה מצוין. איתו זה פשוט לא יכול להיות אחרת.
מאוחר יותר הרעיון שלו הלך והתפתח ורקם עור וגידים והתגבש לכדי "אין לי סבלנות לחכות עד שתהיי בת 40, בואי נתחיל לשחק כבר עכשיו".
"בסדר" אמרתי לו "בוא נשחק".
"את רצינית?" הוא מסתכל עלי וקצת מתקשה להאמין.
"כן, אני רצינית".
"אבל את רכושנית" הוא מחייך "איך תתמודדי עם זה?"
אני חושבת על השאלה שלו ולא מוצאת תשובה טובה "כן, זה נכון, אני מאד רכושנית".
הוא מחייך וקצת מסמיק. נעים לו לחשוב שאני רכושנית כלפיו.
"אז תדמייני את הסיטואציה" הוא מבקש ממני "נניח שאנחנו נמצאים עם עוד זוג - שולטת ונשלט - והיא מורידה אותי על הברכיים ונותנת לי סטירה. איך תגיבי?"
"תלוי" אני מתחמקת.
"תלוי במה?"
"באם אני אחשוב שאתה נהנה מזה או לא".
"עזבי את זה" הוא מכיר אותי יותר מדי טוב "צאי מנקודת הנחה שאני נהנה מהכל. איך תגיבי?"
אני לוגמת מהמשקה האלכוהולי שלי וחושבת על השאלה שלו.
וכך נפלה ההחלטה...