לפני 9 שנים. 20 בינואר 2015 בשעה 17:23
הרגע הזה שבו נגמרים זיוני השכל ומתחיל החיבור האמיתי,
תשוקה טהורה , ללא העמדות פנים, ללא מסכות,
דו שיח בלי מילים, כל פינה בגופי שלך היא, תיגע בי ואל תחדל,
מדמיינת אותך נכנס לחדר , מחבק ללא מילים ...ונוגע,
ידיך מפשיטות אותי בשניה , יודעות בדיוק למה אני זקוקה.
התחושה הזו שבה אני לא יודעת היכן אני נגמרת ואיפוא אתה מתחיל,
חיבור שלם, ללא מעצורים, אתה משתמש בגופי בדיוק כמו שבא לך,
נצמד אליי, נוגע בכל רגע נתון ואני מרגישה שייכת.
כאנו יחד כל העולם מסביב פשטו נעלם, רואה , מריחה , נושמת אותך.
יודעת שחשוב לך איך אני מרגישה, יודעת שאני המרפא לכל כאב שלך.
ואני עדיין מחכה לך...ולא מתפשרת על פחות.