יום ראשון, ממהרת לעוד ישיבה , נכנסת ממש בדקה התשעים.
בפגישה נוכחים 8 אנשים , מרימה מבט ונתקלת בך,
מביט בי מעבר לשולחן במבט חורך,
פתאום נדמה שזה רק שנינו , לא יכולה להסיט את המבט.
"תתאפסי על עצמך, את באמצע העבודה " חשבתי לעצמי...
מנסה להתרכז בנושא הנדון, מקשיבה לנימת קולך ,
אני מנהלת משא ומתן איתך ועם האנשים שלך.
בתוך תוכי יודעת שאנו מדברים ללא מילים, הגוף שלי בוער...
בסיום הפגישה יוצאת מהחדר , מנסה להפגין שלווה,
מגיעה למשרד , הטלפון מצלצל ברגע שאני נכנסת לחדרי,
"צהריים טובים " אתה אומר ,זה מספיק לי כדי לדעת שזה אתה.
"תרדי לקומה הראשונה ותכנסי לחדר מצד שמאל" אומר ומנתק.
אני עוזבת הכל ויורדת למטה.
נכנסת לחדר ומיד מרגישה אותך נצמד אלי מאחור .
אוחז בי בחזה ומצמיד את גופי אליך,
מקופף אותי ושואל "זה מה שרצית?"
מנידה את ראשי ולא מסוגלת לומר מילה.
הגוף שלי מדבר בעד עצמו, אתה חודר לתוכי בחזקה
הולכת לאיבוד בים של תחושות....