שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

נער/ת שבעת הנקבים

והחיפוש אחר האוצר החבוי
לפני 10 שנים. 31 ביולי 2014 בשעה 11:09

מאי של פעם

 

ביקור לבחירת ליפסטיק

 

הולכים לסופר פארם, אני מעמיד אותך אל מול כול השפתונים, "תבחרי צבע," אני אומר לך וממתין בסבלנות לדיילת הצבועה שתתפנה.

כשהיא פונה אליך, אני מסובב אותה בעדינות אלי, ומבקש" אנחנו צריכים משהו ממש חזק שלא יורד בנשיקה או שתיים".

מאושרת המוכרת מפנה אותנו לקו מוצרי היוקרה, אני מבקש לראות את הדוגמית ובוחר את האדום היוקד ביותר, למרות הסימנים שלך לאותו גוון שבחרת בנתיים, כשהיא מושיטה את הדוגמית אליך אני נוטל את השפתון, שולח יד שניה למחשוף ושולף ציץ חצוף.

מול עיניה המתרחבות אני מורח שכבה על הפטמה הזקורה, מושיט את פי ונושך.

אני מתרומם לאחר כמה שניות ומתבונן במראה, פונה אל המוכרת ואומר "לא מספיק טוב! נשארים עלי סימנים".

אנחנו מסתובבים ויצאים כששדך עוד חפון בידי.

מיו​(לא בעסק) - מה יותר עושה לך את זה;
להביך את הנשלטת או להביך את המוכרת?
לפני 10 שנים
thinkinking - פעם שניה כי מחקתי את התגוב הכפולה הלא נכונה בטעות :)

אני לא חושב שאפשר להפריד בזמן האקט.

מה ששונה הוא שאת הנשלט/ת אני אקח הבייתה איתי להמשיך את המשחק, כך שעיקר התשובה היא את הנשלטת.
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י