שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

נער/ת שבעת הנקבים

והחיפוש אחר האוצר החבוי
לפני 10 שנים. 17 באוגוסט 2014 בשעה 12:45

כשארצה שבאמת תסבלי אוכל:

 

לא להזמין אותך אלי שוב.

להזמין אותך אלי ולא לעשות כלום.

להזמין אותך אלי ולתת לך לשרת אותי כראות עיניך ורצונך.

להזמין אותך אלי ולהרשות לך להחליט מה יקרה.

לתת לך אחריות.

 

בנתיים אני מחבב אותך יותר מדי.

 

-----------------

 

זה שאתה קשור והזין שלך מתנופף אל על, לא אומר שמשהוא יגע בו

 

-----------------

 

שיער גוף ובכלל שיער נשי, זה משהו שמורד ללא הבחנה יותר, אם את לשירותי אז אני אחליט מתי תורידי ומתי לא.

 וכן ללכת איתך לבריכה אם קוי הביקיני שוצפים את גנך השחור לכול עבר, אל מולן עיניהם המזדעזעות של המגולחות הצעירות ואל מבטיהם החושקים והלא מבינים של גברברי האיזור, לגמרי מדליק אותי.

כי את אישה.

 

---------------

 

אישה גם אומר שאין לך קימורים של חשפנית מקצוענית, שלעורך יש סימני מתיחה, ששערה לבנה שזורה בשערך, שהרווחת ביושר את גילך ואת יפה יותר מתמיד עכשיו שלא בשלמות נעוריך אלא בבשלות חייך.

 

-------------

 

לגבר מצד שני ...

 

 

---------------

 

אם ארצה בקרבתך יקירתי, אקרא לך בשמך.

אם ארצה בשרותך, פשוט אומר לך מה לעשות.

אם ארצה בטובתך, אקרא לך בשמות מחרידים, כי שם את פורחת.

 

 

--------------

 

בכול חור וחור דולק נר צחור.

אל תזוזי.

אני מחכה לטפטוף על עורך.

 

--------------

 

יש ריח מסוים כשמדליקים לגבר נר או שניים, או שלושה נרות בתחת, לקראת סוף הבעירה של שיער שרוף ותחינה.

לפני הריח זה, התחינה היא רק תירוץ לבריחה מכאב.

אחריו היא מלאה בפחד.

--------------

 

מכול התחינות שערבות לאוזניי, זו שמייללת "תגמור כבר, אני לא יכול/ה יותר" היא חביבה במיוחד

 

חבל שיש פער ממשי בין הפעמים שזה קורה

 

אבל זה קורה

 

בקרוב שוב


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י