לפני 9 שנים. 2 בדצמבר 2014 בשעה 13:06
בוער לפורקן,
מחפש לו קורבן המייחל לאדום עבורו, להכחיל ולדמם עבור הקטנת הצורך שבי.
מדמיין בכול עט שאני אוחז נקודת לחץ, כול סכין רצה על עור, כול כפיס עץ הופך מחבט.
מצב רוח שיעבור לו לפני שארשה לעצמי להיות הסאדיסט אל מול משהוא שאיני מכיר עד עומק שמתאים בדיוק למקום ההוא שמרים את הראש שם במקומות האילו ומחייך בתודה.