לפני 10 שנים. 8 באוקטובר 2014 בשעה 8:27
פאב אפלולי ודחוס
אוויר דחוק של סיגריות, בושם וזיעה
והאלכוהול זורם אצלה בדם
המוסיקה מתגברת מרגע לרגע
נכנסת לה אל תוך הנשמה
היא כבר לא שולטת בזה
רגליה מוליכות אותה
המוסיקה שולטת בה,
זוחלת כמו סם בעורקיה.
רוקדת את עצמה לדעת
רק היא לעצמה
לא רואה אף אחד מולה
מסתובבת, מסתחררת
רוקדת אל תוך עצמה
אל תוך בורות שחורים
אל תוך שדות מוארים
אל תוך לילות חשוכים
אל תוך ימים מאושרים
אל תוך שנאה תהומית
אל תוך אהבה ענקית
טוב ורע מתנגשים, מתנגחים
מתערבבים, מתכרבלים
ויוצרים אותה
וכשהמוסיקה נגמרת
היא פוקחת עיניים תמהות
כאילו נעורה מחלום
כאילו לא היא
כאילו אחרת רקדה את עצמה לדעת