לפני 10 שנים. 13 בספטמבר 2014 בשעה 20:10
כשלשונך בתוכי
אתה אומר
שאתה רודה ממני את
הדבש
שכל פעם טעים לך
יותר
כך לחשת, והתחלת
לאכול אותי
מחדש......
כשלשונך בתוכי
אני נוהמת
כמו לביאה בעונתה
ובלי מילים אני זועקת
את שירת התאווה
ואתה מרים את ראשך
פנייך רטובות
ממיציי
ובנגיחה המשחררת
סוף סוף חודר
אלי......
