|
|
|
על גג העולם שם אני נמצאת ואל תעצרו את העיר אני ממש לא רוצה לרדת. מהפסגה הזאת רואים רחוק מהפסגה הזאת רואים שקוף אוויר הרים צלול כמים ריח של הצלחה וטעם של עוד ואיך שרה גלי עטרי ? "...תעשי רק מה שאת אוהבת
רק מה שאת חושבת
שיהיה לך טוב..." כי עכשיו זאת אני !!
פאב אפלולי ודחוס אוויר דחוק של סיגריות, בושם וזיעה והאלכוהול זורם אצלה בדם המוסיקה מתגברת מרגע לרגע נכנסת לה אל תוך הנשמה היא כבר לא שולטת בזה רגליה מוליכות אותה המוסיקה שולטת בה, זוחלת כמו סם בעורקיה. רוקדת את עצמה לדעת רק היא לעצמה לא רואה אף אחד מולה מסתובבת, מסתחררת רוקדת אל תוך עצמה אל תוך בורות שחורים אל תוך שדות מוארים אל תוך לילות חשוכים אל תוך ימים מאושרים אל תוך שנאה תהומית אל תוך אהבה ענקית טוב ורע מתנגשים, מתנגחים מתערבבים, מתכרבלים ויוצרים אותה וכשהמוסיקה נגמרת היא פוקחת עיניים תמהות כאילו נעורה מחלום כאילו לא היא כאילו אחרת רקדה את עצמה לדעת
לו יכולתי להכין לך מצע
מכל השירים שכתבתי
עליך
היית ישן על מזרון רך
של מילים
ומתכסה באהבתי
שייחם לך בעת
קרה
מניח את ראשך על כר
רקום בליבי
שישמרך מכל דאגה
וצרה
לו יכולתי לרקוח לך
שיקוי קסמים
מרגשותיי
נקטר של אלים רווית
בל תצמא בדרך
אלי...
לו יכולתי להכין לך
תבשיל חם ומזין
שתאכל
שיזינך באהבתי
שכמוה כסנה *
לא אוכל*
אתה סוחף אותי
בצונאמי אדיר של תשוקה
מחריש אוזניים מתנפץ בי
ואחר כך שתיקה...
אני מוטלת לרגלייך
צדפה סחופה מרצון
אוצרת מתנה של אושר
שנטעת בי בסופה
זיכרון מתוק שאלד
ולך אז אגיש
פנינה ...
שפתיו נאחזו בי, השליכו בי עוגן שצלל יותר ויותר עמוק. נאחזתי בו בחזרה, שואפת אותו לתוכי, יונקת אוויר מהול בתשוקה, נעימות, אושר ואהבה, "עוד אוויר!" צורח גופי כמו טובע בים של תענוג. מעבירה אותו כמו לבה רותחת דרך מרכז גופי- עד שהתאחדה עם הלבה שלי. מתערבבות זו בזו, מלהיטות אותי, זה עולה מעלה מעלה, מתפשט בגופי לכל הצדדים. דרך חזי, מתערבב שוב בנשימתי. הוא נצמד אליי, נעים עד טירוף, זיקפתו רותחת על פנים ירכי. יונק את הלבה משפתיי, מושך ומעלה את החום מתחתית גופי. לוהט לי מבפנים ומבחוץ ואני מרגישה שזה רק ממשיך וממשיך לעלות עם כל נשיקה רעבתנית, עם כל שאיפה של אוויר- עד שגל של חום, רעידות ועונג עילאי מציף אותי. צמוד-צמוד לגופו.
כשלשונך בתוכי
אתה אומר
שאתה רודה ממני את
הדבש
שכל פעם טעים לך
יותר
כך לחשת, והתחלת
לאכול אותי
מחדש......
כשלשונך בתוכי
אני נוהמת
כמו לביאה בעונתה
ובלי מילים אני זועקת
את שירת התאווה
ואתה מרים את ראשך
פנייך רטובות
ממיציי
ובנגיחה המשחררת
סוף סוף חודר
אלי......
כשהלילה הזה יגיע
נהייה שני אנשים זרים
נזרוק מילים עם העיניים
נפזר נגיעות בלי ידיים
הגוף יהיה רחוק
הלבבות קרובים
נרקוד אחד סביב השנייה כמו שדים מטורפים
ולא נדע עצמנו עקב איבוד החושים
אתה תפלוש לתוך רחמי בדימיון
אני אצרח מרוב שיכרון
מנגינות
שבאוזניים
העצבות הזו
דרך העיניים
תשוקה בלי שפתיים
אני כאן בינתיים...
אתה סובב סביבי במעגלים אינסופיים
משיל את בגדיי עם עיניים בוהקות
שורף את עורי בשיניים צחורות
נכנס לנשמתי
בוער
בוער בתוך גופי
מצמרר את גופי
מסמרר שערותיי
מתיש כוחותיי
ומיציי
מיציי זועקים אלייך
לאונך
לזכרותך
שדיי את פנייך שורטות
אני נופלת
נופלת לכל התהומות
עיניי יוקדות
בוערות הן מתשוקה
רעבה
רעבה אני אלייך
תהפוך
תנשך
באוזני יתצרח
תמתח
תיקח
קח אותי
קח
הלוואי והייתי בעלת אוב
שבלילה רוקחת כשפים
להרחיק ממך כל צער ומכאוב
להרחיק ממך ייסורים
הלוואי שהייתי שפחתך
שקנית בזהב רב
הייתי עומדת איתן
לבל אויב אליך לא יקרב
הייתי ישנה לרגליך
מחכה לבדל של סימן
ובאה אל בין זרועותיך
עירום ועריה לענגך
עד תירדם ותישן...
אתה בורא בי מנגינות
באצבעותייך
ואני כפסנתר מכוון
מנגנת איתך
ואלייך
לפעמים אתה מנגן בי
שירים שטרם הכרתי
שאיש לא ניגן בי
לפנייך
צלילים רועמים של
תאווה
או שקטים ורכים
אהבה.....
