לפני 10 שנים. 2 בספטמבר 2014 בשעה 5:44
"...בשביל שאני אעבוד אצל מישהו צריך להיות מצב שאני שם את הידיים מאחורי הגב כשאני מדבר אתו, אני צריך לרכוש לו המון כבוד....."
שף כלשהו אמר את זה בכתבה שאני קוראת זה עתה,
נראה לי נכון גם לפה.
אשר אין מפלט ממנה
לפני 10 שנים. 2 בספטמבר 2014 בשעה 4:48
"אני שוכב על המיטה על הגב. את יושבת עליי.
את מלפפת את החגורה סביב ההצוואר שלי, מחזיקה את הקצוות מתוחים ואומרת לי לאונן.
לפעמים מותחת יותר, לפעמים משחררת.
ואז אומרת לי "עכשיו אני אשפשף, אתה תחנוק",
ואז שמה לי גאג.
ושוב מתחלפים, ומתחילים מהתחלה."
גיוון זה חשוב, שלא ישעמם.
לפני 10 שנים. 31 באוגוסט 2014 בשעה 21:36
"כן, זה יפה כל כך אישה מכאיבה. אין אמן שיגיד לא."
מה זה משנה מה ההקשר, תראו כמה יופי.
לפני 10 שנים. 31 באוגוסט 2014 בשעה 13:02
על הברכיים, קולר לצווארך ועיניך מכוסות.
אני על המיטה, עם אחר, קולות ההנאה שלי מעוררים אותך ואת קנאתך.
מידי פעם אעצור, אשאל אותך מה אתה חושב שקרה זה הרגע, זיהוי נכון יקנה לך פרס.
יד ימין שלך קשורה מאחורי הגב ויד שמאל שומרת על הזקפה שלך חזקה ומטפטפת.
כשהוא יגמור אגש אליך ואומר לך שאם גם אתה רוצה לגמור אתה צריך לנקות את שנינו.
ואתה, בשקט כנוע, תפתח פה ותוציא לשון.
לפני 10 שנים. 30 באוגוסט 2014 בשעה 7:16
לא, המכנסיים שלך לא גדולות עליך,
צוואר אלי.
לפני 10 שנים. 29 באוגוסט 2014 בשעה 11:53
http://33.media.tumblr.com/tumblr_ly4vgi206P1rnhq8jo1_500.png
ועכשיו.
לפני 10 שנים. 27 באוגוסט 2014 בשעה 6:53
משפט שכתבה לורי, אחת שמבחינתי מהווה מופת לנתינה.
משפט שהייתי רוצה שיכתבו לי.
"כל הדברים שלא היה לי אומץ אפילו לפנטז עליהם הוא הכריח אותי לומר לו בקול רם. כשאני על הברכיים כמובן."
לפני 10 שנים. 26 באוגוסט 2014 בשעה 21:19
ולפעמים אני נזקקת.
ואתה לא קורא מחשבות.
לפני 10 שנים. 24 באוגוסט 2014 בשעה 14:44
כל כך עמוק,
כל כך מהר,
כל כך עכשיו.
לא תמיד אני מקבלת את מה שאני צריכה.
לפני 10 שנים. 21 באוגוסט 2014 בשעה 6:39
הלכתי לישון רעבה, קמתי רעבה.
ועד שלא אקבל מה שאני רוצה זה רק יחמיר, הגוש שיושב לי עמוק בבטן לא יתמוסס.
עד שלא תכאב בשבילי, תפסיק לנשום בשבילי, תבקש ממני - לא אשבע.
ואחר כך? אחר כך אהיה רעבה שוב.