"טוב אין לי כח לחנוק אותך כרגע. תפסיק לנשום מעכשיו."
"אני הולכת להכין קפה. תתאפק עד שאחזור."
זה כשהוא כותב אותי.
הוא כותב אותי נכון.
"טוב אין לי כח לחנוק אותך כרגע. תפסיק לנשום מעכשיו."
"אני הולכת להכין קפה. תתאפק עד שאחזור."
זה כשהוא כותב אותי.
הוא כותב אותי נכון.
זה אולי לא מכובד, שולטת וכאלה. ואולי זה לא נפוץ, דומיננטית, אתם יודעים.
אבל כשאני רוצה, אני רוצה עכשיו. הגוף זועק, הידיים דרוכות. חלקים נרחבים, עמוק בפנים, מבקשים הכל.
נו כבר.
"אני מקבל SMS להיכנס לשירותים להעמיד את הזין ממש חזק, לקשור כיסוי על העיניים, בתא השירותים השמאלי, ולהיות מוכן בדיוק ב-20:20.
ב-20:20 הדלת נפתחת ואת מחבקת אותי מאחור.
ואומרת לי להתחיל לאונן, ושתחזרי בדיוק עוד 20 דקות לבדוק שאני מאונן ועם זיקפה.
את יורדת למטה לשתות קפה באילנ'ס."
אחח, מה שאני מקריבה.
אני בכלל לא אוהבת אילנ'ס.
לפעמים אני רוצה להעניש ולפעמים אני רוצה לתת עוד סיכוי.
לפעמים, אני רוצה להעניש ואז לתת את הסיכוי הנוסף.
לפעמים קשה לי לבחור.
כשאני מקבלת קצת ממה שאני רוצה הרעב שלי גובר,
הגוף שלי מזדקף ומבקש עוד.
אני נהיית רעבה, החסך מתגבר.
כשאקבל עוד קצת ממה שאני רוצה הרעב שלי יתגבר.
וכשאבקש ממך שתשביע, מה תענה?
הכל אני ארצה ממך, הכל.
אני אניח אותך מולי, חשוף ונגיש ואתה תציע לי הכל.
הזקפה שלך תתנוסס מולי, תספר לי כמה אתה רוצה לספק אותי, לרצות.
את הראש שלך אתה תסיט אחורה ותבקש ממני: "תחנקי אותי בבקשה, קחי את האויר ממני".
אני אתחיל בללטף את כל מה שאתה מגיש לי, ארגיש אותך פועם לי בידיים.
כשאלחץ עיניך יעצמו מהפתעה ואתה תתאכזב שאתה לא יכול לראות את העונג בפני.
כף היד תתהדק על צווארך וכל שאיפת אוויר שלך יהיה קשה לקחת תרטיב אותי עוד קצת.
את הנשימות הראשונות שלך, כשאשחרר, תקח מבין רגלי.
http://31.media.tumblr.com/1cacce95a574e0b0ee90b4e70f3e589c/tumblr_myapnwBxAy1tnpt03o1_400.gif
לפעמים אני מתעוררת לתוך יום שאני מרגישה שאצטרך בו סוג של מבנה, של בנאליות.
כי כמה אפשר לחפור עמוק? לזעזע?
לפעמים "בוקר טוב גבירתי", "את טועה גבירתי", "אפשר פשוט ללקק את רגלייך גבירתי?" וכל המשתמעים מכך, עושה לי נעים.
אני אשב על המיטה, אשען לי לאחור ואתה תתמקם מולי.
ערום, על הברכיים, הזקפה שלך תצביע עלי בשקיקה.
על ידיך הפרושות יונחו הצעצועים שלי להיום,
יד ימין תכיל את המצבטים ויד שמאל את חוט הסטן.
השרשרת שמחברת בין שני המצבטים תונח בפיך לאחר שאשים אותם במקומם,
חוט הסטן שנקשר לאשכיך - בימיני.
אתה תאונן ואני אמשוך, מידי פעם אומר לך להזקיף את הראש שנרפה מרוב כאב וריכוז.
כשתרצה לגמור אגיש לך את כף היד שלי אותה תצטרך לנקות.
"אין תגובה ? אני מפריע ? את עסוקה ? תעני יא כלבונת"
אתה גס רוח, יש לך רווחים מיותרים, חסרה לך נקודה בסוף משפט, אני נמצאת בגבולות שלך ואתה טוען שאינך נשלט.
למה? למה נראה לך שכדאי שנשוחח?
אה, כן, גם חסר לך גרש.
הביטוי האולטימטיבי לכמה נעים הוא רוצה שיהיה לי
"סוכה במדבר. מזג אוויר חורפי ונעים בנגב.
הוא לוקח ויאגרה. את קוראת ספר בחוץ. שותה מרגריטה ומעשנת סיגריה. אני שוכב לידך והוא מזיין אותי לאט לאט.
מדי פעם את מסתכלת עליי ומחייכת, מלטפת לי את הראש.
לפעמים את מניחה את הספר בצד ומבקשת שיעשה יותר מהר, או יותר חזק.
בסוף היום את אומרת לי שאני ילד טוב.
ומחר נראה כמה זמן אוכל למצוץ."