נוסע ל נמל להפגש עם החבר ולדבר איתו על כל מה שמעניין אותנו ואנחנו מדברים על הכל בלי הסתרות כי אחרת זה מיותר ובעיקר פיספוס .
לפני שהוא מגיע אני מדבר עם ידידת נפש שהכרתי כאן והיא משתפת בקושי שהיא חוותה השבוע וגם בתובנה מחזקת ומעצימה וחשוב בכל שיחה לדבר גם על מה שמחזק כדי לצאת מוחזקים.
החבר מגיע ומתיישב ואנחנו מתחילים לדבר והוא אומר שהוא חייב קפה ונעמוד בתור להזמין . הוא מתקשר אלי אבל ה פון שלי נתקע והוא קורא לי בקול רם שמצא שולחן במיקום טוב יותר ואני ניגש אליו . כשאני מגיע אליו שלוש נשים בשולחן לידו קוראות לי בשמי ושואלות למה אני לא עונה לפון . אני מסתכל על החבר והוא מראה לי את השולחן והוא הולך להזמין ואז אני שואל את הנשים מה... הן שואלות למה אני לא עונה לחבר לפון? אני אומר להן בוקר טוב ושואל איך הן מרגישות ? הן מחייכות ומתחילות לדבר ושואלות איפה אני גר ומצביע צפונה והן אומרות שהן גרות בגבעתיים ואני מצביע מזרחה . אחרי זמן של שיחה אני אומר לאישה משמאל שהיא נשואה והשאר ללא בעלים או בני זוג .
הנשואה מופתעת ושואלת איך אתה יודע ? אני עונה שהגוף שלהן מדבר ומספר הרבה מאוד עליהן . אני מבקש מהאישה שישבה במרכז להוריד את משקפי השמש ונחשפות עיניים מדהימות ואני אומר לה שיש לה עיניים מיוחדות ויפות .
האישה שישבה בצד ימין ,שעמדתי לידה, אומרת שהן מ דור אחר ולהן אפשר לומר הכל ואני מוסיף כשזה עם טעם טוב . היא מקרבת את הרגל שלה לרגל שלי ורגל נוגעת ב רגל ואני מחייך .
המשך יבוא