לפני 9 שנים. 2 באוגוסט 2015 בשעה 8:40
תשמעי, חם לי.
חם לי
ממש.
ולא מספיק זה, גם משעמם לי.
ממש.
ובחיי שאני מנסה, באמת ובכל הכנות, ומאפשרת ולא הודפת.
אפילו מדי פעם אני משתעשעת בהתמסרות מילולית כדי לנסות לגלות את הניצוץ החמקמק הזה.
וכלום.
אולי הזדקנתי, אולי עבר לי ואולי (רק אולי, כי אני לא רוצה להכליל) הם הפכו צפויים ומשעממים.
בפעם האחרונה שזה קרה, הניצוץ הזה, זה הפתיע אותי, לא היה שם שום רמז לזה שהנה, כאן זה יבוא וכאן זה יקרה, שום נתונים משום צורה ושום התאמה.
אז עכשיו אני מאפשרת גם למי שנראה לי לא מתאים. לא פוסלת.
ועדיין
כלום.
אולי אני צריכה להתחיל לתכנן את המצבה הוירטואלית שלי ולפרוש.
כי בינינו, לא משנה אם זו אני או הם, זה עדיין כלום.
ובאחת אפס הזה, יש אחת, ויש אפס ואף אחד לא מנצח.
חמסין מעולה לך יקירתי.
1.
