היי, זו אני פה
לבד
עם הכלב שלי.
בכלל לא רציתי להיות פה, הייתי פעם אמיצה ויפה
הזמן הוא אכזרי, הלוואי והיתה לי מנהרת זמן.
הייתי חוזרת לגיל 18 וחצי, אבל עם התובנות של היום.
לא רציתי לרדת שורה אבל זה מתבקש (גם לא לפתוח סוגריים)
בא לי להיות שנה מהיום, לדעת מה קורה איתי, אף פעם לא הייתי חזקה באי וודאויות, הרבה פעמים בחרתי בדרכים הלא נכונות כדי לברוח מאי וודאות.
הגיע הזמן לבחור נכון.
בגילי המופלג, 47, אין לי את הפריוילגיות לעשות טעויות.
זו תמונה שצולמה לפני כ15 שנה בברלין שזה בדיוק המקום שהייתי רוצה להיות בו עכשיו.
באיזה שביל אתם הייתם בוחרים?

