תשוקה

עייניי עצומות לרווחה.

❤

❤

טוב שיש לי את הבלוג...

כאן אני יכולה לשפוך הכול

הבלוג עבורי הוא סוג של "כותל מערבי"

-שנים לא הייתי שם,

בעצם למה אני צריכה שיש לי את הבלוג.

אז רובם כותבים כאן על סשנים,זיונים,קוצי ופוצי

ואני כותבת מירמור...כעס,עלבון ואכזבה,ואהבה.

למה  תמיד החלשים נופלים עלי?

למה אלא שקוראים לעצמם "מאסטר,שולט,אדון"

חלשים כ"כ????

מפחדים ממני.

אני עולם ומלואו.

גם הגדולים נופלים איתי..או לפחות אלו שחושבים שהם גדולים.

יש להם ידיים קצרות

יש להם רק מילים ומילים ומילים

מתחבאים מאחורי המילים .

❤

בלי תגובות בבקשה.

מדהים כמה אנשים מסוגלים לטעות,

וגם אני אחת מהם.

כשאני טועה אני רק לומדת עוד דבר על עצמי,

האמת למדתי על עצמי המון בשנים האחרונות,

עברתי,גדלתי,למדתי.

ואת הכל אני מחבקת באהבה

גם את הטעויות שאנשים עשו כלפיי,או חשבו עלי..

אני מחבקת.מסדירה נשימה ומחבקת.

למה מחבקת?

כי ככה אני משחררת,

אני יכולה ללכלך

אני יכולה לבכות,לכעוס...

אבל לא...אני לא אימפולסיבית 

אני חכמה!!

❤

נעמדתי דום,בקושי נושמת,מבוהלת.

חזרו לי המילים...

אומנם לא חורף ואין ברקים ורעמים

אבל פגע בי ברק!!!

כן פגע בי ברק.

מנסה להתאושש.

זה מפחיד.

בחיי שזה מפחיד וללא ספק כואב.

❤

אוהבת,כואבת,הולכת,חוזרת.

עד מתי?

עד הייכן?

רק שאלות,למה אין תשובות.

מנסה לנוח.

בורחת מכאב,מכאביי הלב.

כאביי הגוף זה ברגיל.

הלב חלש,הלב אוהב,

הלב תלוי כמו על קולב,כאילו באוויר.

ללא אחיזה....

לב תלוי מתנדנד

אוהבת אותך

שלך.

❤

נגמרו לי המילים?

הבלוג נשאר יתום?

לא יודעת....

עודני חיה?

???

❤

אין צורך במילים

❤

זה מרגיש כמו  סכין בלב 

❤

אני יודעת שזה הרגל רע

אני בגמילה  :)

נא להתנהג בהתאם.

❤