בא לי ללחוץ על כפתור והעלם.
❤
בא לי ללחוץ על כפתור והעלם.
❤
לקבור חבר שעודו בחיים...
זה כואב בהחלט!!
לדעת שהוא חי ומת בתוכי.
להבין שהזמן שלנו יחד נגמר.
להרגיש שהזמן שלנו יחד נגמר.
החלטתי לקבור אותך ..ולא להשאיר אותך ליד. זה הכי טוב.
הכי טוב שלא ארגיש.
שלא אדע.
שלא אשמע.
שלא אדבר.
שלא אהיה.
ושלא תהיה...
לא צריכה אותך "בכאילו".
לא אוהבת כלום "בכאילו!!!
היא קיימת....
ואותך אני קוברת.
❤
אני כ"כ צריכה חיבוק
כזה שעוטף ומחמם את הלב.
חיבוק שומר, ואוהב.
צריכה להרגיש את הנשימה,
להריח את הריח.
לחוש את היד,לגעת...לגעת באמת.
אני יודעת שהאמת קיימת.
לכן לא מוותרת לעצמי.
קברתי ...
עוד קצת..
שבוע האבל יגמר
ואחזור לעצמי
חזקה ובוערת....
רק עניין של זמן.
❤
כל הדרך עצמתי עיניים,
נתקעתי בקיר גבוה!
זה כאב.
לקבור אדם יקר,
עכשיו בשארית כוחותיי
מטפסת שוב אל האור.
לא מפחדת...פשוט כואבת.
❤
מבינה שכל כאב רק עושה אותי חזקה.
לאבד אדם לא אומר שהפסדתי
יש מצב שהרווחתי.
❤
יש בנינו אי התאמה
❤
קברתי הרבה אנשים בשנים האחרונות,
קברתי אותך
וזה קשה מהכל.
❤
הזמן מקשיח אותי.
גורם לי לראות שצדקתי
מבינה כמה אני אינטיליגנטית
וראוייה.
מחמיאה לעצמי מידיעה ברורה
וגאה.
❤
השקט שלי צעקני להחריד.
❤
כותבת...מעיק לי שם עמוק בלב.
לא מפחדת,רק מחכה שיעבור.
משהו מתחולל בתוכי,כמו קרוסלה שמסתובבת מהר וגורמת לי להקיא.
כאילו כאן ולא כאן.
מביטה מהצד ובוהה...
מביטה על אנשים,חושבת "מה עובר להם בראש"...
"מה הם מרגישים"??
"הם רואים מה עובר עלי??
או שאני אלופה בלהסתיר..?
לא ,אני לא יודעת להסתיר,
אני כ"כ גלויה.
הלוואי והייתי יודעת לשמור מרחק,קצת לשמור על שלי.
לא רוצה לשחק "בכאילו"
בבקשה ...לא שם.
יציבות!!
יציבות,
זה מה שאני רוצה.
להיות יציבה...
חחח אבל זה אבוד
חוסר יציבות נפשית.
ואתה??
❤