תשוקה

ישר...זו הדרך שלי

❤

רוצה אותי מקולפת

בלי מחסומים,בלי הגנות

חשופה.

אלוהיים!!

הזמן עשה לי לא טוב,אומנם בנה אותי,למדתי המון..זה מה שזמן עושה..מלמד.

אני צועדת לאט

לא קופצת מהר למים,לא יודעת לשחות :)

ולא בא לי לטבוע.

לא ,אין מצב שאטבע!!

סתם פחדנית..

מפשילה שרוולים,מרימה את הראש,עומדת ישר וזקוף...

נכנסת חשופה.

❤

רוצה לחזור לעצמי.

לא יודעת איפה הלכתי לאיבוד.

הרגשה נוראית,

מבולבלת...ים זמן זה לא קרה לי.

מנסה להיכנס לפוקוס..זה קשה.

לא רוצה כלום

רק לחזור לעצמי,

והפעם לבד!!

לא צריכה  אף אחד!!

אני ועצמי ואותי!!!!

❤

כמה רעש יש לי בראש.

❤

פעם הייתי כותבת הרבה

היום אני מעדיפה לעשות.

❤

לכל דבר יש סוף.

❤

עצוב וקשה לי כבר כמה ימים

אתמול בכיתי,ממש שרף לי בלב.

הילד הזה הוכיח אותי

שם לי את האמת מול העיניים

הוכיח ונתן לי כח.

הוא אמר שאני אישה חזקה

הוא אמר שאני אישה יפה

הוא אמר שאני מסוגלת.

כן,אני יודעת רק שהייתי צריכה לשמוע את זה.

לשמוע את זה מאדם שלא שייך לסיטואציה,מאחד שצופה מהצד..

המילים שלו מילאו אותי,נתנו לי כח.

התעוררתי היום עדיין עצובה,

לא בוכה,מקבלת את המצב כמו שהוא.

זה מה שיש!!

היא קיימת!!

מעכלת ...בולעת את המצב בשקט.

הבטחתי לעצמי שזהו,

אני ממשיכה הלאה.

בערב הלכתי לעשות קעקוע חדש.

כאב לי :)

פיצוי על הכאב הרגשי.

איזה כייף לי.

❤

ימים כאלה שכעוס עוטף אותי

הימים שהיו,הימים שעברו

הכל הפך לזיכרון.

מחפשת את הטעם של אותם ימים

את הרגש של אז ,היה ונגמר.

אולי לא אחשוב?

אולי לא הרגיש?

אולי לא אבכה?

אולי פשוט לא אהיה...

כן,הכי טוב לו שלא אהיה.

אין דרך אחרת.

לא להיות זה הכי טוב.

❤

מעטים הם האנשים שיודעים לקבל את האמת.

אני מפתיעה אותם שאני ישירה וכנה,אומרת בלי לסנן מילים,בלי לסנן רגשות הכל על השולחן.

הסכין החדה שחורטת על גבי

חורטת ופוצעת אותי,

דם מטפטף מגבי,אני מרגישה אותו נוזל לאורך הגב,

נושמת לרווחה.

נוזל,שורף 

משחרר.

הכאב שכבוי בתוכי לא נעלם

לא שכחתי  להרגיש,הרי זו אני.

לא שכחתי לכאוב מממש ממש לא.

שם הנחמה שלי -בכאב.

צריך לדעת לתת את הכאב.

לתת אותו ולקחת אותו.

❤

פעם היה לי עניין...

היום כבר לא.

❤