צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תשוקה

לא מחפשת.
לא רוצה.
נטו פורקן!
לפני 7 שנים. 3 באפריל 2017 בשעה 11:43

התקפת הורמונים נוראית.

לפני 7 שנים. 3 באפריל 2017 בשעה 8:52

אף פעם לא נזל לי כסף מהכיסים

אבל היה לי ביטחון כלכלי..

לא נכנסתי לחובות

וכל מה שרציתי קיבלתי....

חוץ מאהבה!!

אהבה לא קונים בכסף.

ויתרתי על כסף,

אני אישה של אהבה

ויתרתי על נוחיות 

אני אישה של אהבה.

יש לי חברה טובה שמתחננת לאהבה...

אבל לא מוכנה לעשות דבר עבורה,

היא חיה ללא אהבה...

אבל יש לה תקווה אחת...

ירושה!!

כואב לי לשמוע אותה בוכה,

כואבת את בדידותה,

אני הייתי במקום הזה.

בדידות זו מחלה קשה.

אהבה שווה זהב.

בדידות זה לוע ענק שסוחף ובולע עמוק  באדמה,

מקום חשוך וקר

כואב ושורף.

 

ויתרתי על הנוחיות שלי

ויתרתי על גב כלכלי

ויתרתי

בשביל עצמי,

ויתרתי כי רציתי לחיות.

רציתי לנשום ולא להילחץ בין קירות עד שתצא נשמתי.

כי רציתי לחיות.

רציתי לאהוב...

רציתי לקבל הערכה,

לקבל אהבה חזרה...

לא התייאשתי,הייתה בי תמיד תקווה,ידעתי שהיא קיימת...אהבה.

חיכיתי לה...

והיא באה ארוזה יפה בדמותך.

אתה.

 

אין על אהבה.

 

 

 

 

לפני 7 שנים. 31 במרץ 2017 בשעה 10:01

תמיד כשאני באה אליך 

אני מתרגשת...

הרי הכל אותו הדבר, כלום לא ישתנה.

אבל

עדיין

מתרגשת.

מהנגיעה שלך

האחיזה החזקה שלך

הידיים שעוטפות אותי

היד שמחטיפה לי....אני כ"כ אוהבת.

הלשון אווווחחח 

הלשון שלך שבולעת את הלשון שלי

שנדחפת עמוק בפה שלי.

אני כ"כ אוהבת להתנשק איתך.

כל פעם מחדש מרגישה את הלב דופק במהירות מהתרגשות.

מחכה רק להיות בידייך,

רק להיות למרגלותייך

לנשום אותך,

לאהוב אותך

להיות לרשותך ושלך...

עוד כמה שעות....

 

לפני 7 שנים. 30 במרץ 2017 בשעה 16:56

"רק שמור אותי מאוהביי

ומשונאי אשמר בעצמי"

 

לא ידעתי שהמשפט הזה יקבל משמעות בחיי.

אין ספק שהחיים מפתיעים

ולא תמיד לטובה....

לפני 7 שנים. 30 במרץ 2017 בשעה 11:19

לפני 7 שנים. 29 במרץ 2017 בשעה 8:44

יש לי אדון והוא מעמיד אותי על הרגליים.

קשה  לי לקרוא לו - "אדון"

כי זה הרבה מעבר....

אבל אין ספק שיש לו בעלות עלי.

כל יום אני מרגישה שאני מקבלת ממנו אנרגיות חיובית וסיבה טובה לחיות,

הוא מחיה אותי כל יום מחדש ,עצם קיומו זו סיבה לחיות,העובדה שזכיתי להיות שלו זה סיבה לחיות.

אני מסתובבת כל היום בתחושת עיקצוצים בגוף,הגוף שלי רוצה אותו.

הגוף שלי בוער כמו אש

אני חייבת שהוא ישקה אותי

יכבה את האש...

אני תמיד בתחושה של עוד...

אין לזה סוף.

התשוקה, 

הלהט שקיים בתוכי

והכל בזכותו,עבורו.

סיבה לחיות.

לפני 7 שנים. 27 במרץ 2017 בשעה 17:00

כשאני באה אני צריכה גם לחזור.

תמיד זה כואב...

משאיר טעם של עוד

עוד נשיקה,עוד נגיעה,עוד הצלפה.

להיות שוב בידייך החזקות.

להרגיש את הלב יוצא מהמקום מהתרגשות,

כל פעם מחדש -מתרגשת כאילו זו פעם ראשונה שלנו.

כל יום מחדש

זכות להיות שלך,

זכות לאהוב אותך עד אין סוף.

כן...כמו בסיפורים שהנסיך מגיע..

אני כואבת...

הגעגוע...

אין לו סוף,וטוב שכך.

כך זה מרגיש,דוקר.

לפני 7 שנים. 27 במרץ 2017 בשעה 12:46

הרגע הזה שאתה 

נוגע בי,

הרגע הזה שאני נרגעת

בידייך.

לפני 7 שנים. 24 במרץ 2017 בשעה 10:28

מתגעגעת אליך מאוד,אתה שומע את זה כל היום.

הגעגוע צורב לי בגוף 

אני מרגישה עיקצוצים בנשמה...

רק שתהיה...בבקשה ....תהיה.

רק שתגע... מתחננת גע בי.

תשתיק את כל הרעשים שסביבי

תכבה את כל הזרקורים שמופנים אלי בציפיה שאצליח,

קח את הפחד ממני,חסל אותו לחלוטין.

אני הולכת לאיבוד כשאתה לא לידי.

אני אוהבת אותך כ"כ.

לפני 7 שנים. 22 במרץ 2017 בשעה 6:51

מכסה את הראש

את כל הפנים...

שוקעת בשקט בחושך של עצמי.לא היום בבקשה,לא היום!

אני חייבת לשקוע,

רק כך יהיה לי כח להרים את עצמי.