תשוקה

אין מושג איך אני שורדת,

"תהי חזקה".

אין לי מושג איך אני לא נופלת,

"תהי חזקה".

הייתי קורבן שלו 20 שנה,

"תהי חזקה".

לא עוד......

"תהי חזקה"

היא אמרה לי פעם מזמן...לפני שנה,היא אמרה "זה גלגל שלא ניגמר,

את סוג של קורבן"

"תהי חזקה"

את לא רוצה לראות,לא רוצה לדעת.

"תהי חזקה"

ועדיין אין לי אומץ לומר....

"רק תהי חזקה"

♡

^{תודה לך אהובי שאתה מראה לי את הטוב בכל דבר..}

^{לא מוותר לי ומוכיח לי שאני יכולה.}

^{תודה שאתה מעמיד אותי מול המציאות הקיימת ולא נותן לי לברוח,}

^{תודה שאתה אוחז בידי ,לא נותן לי ללכת לאיבוד,מחבק אותי ואומר שהכל בסדר.}

^{תודה שאתה מזיין אותי חזק ומהר} 

^{מזיין לי את הנשמה,בעדינות כאילו כלום לא קורה,}

^{אתה לוקח אותי בידך}

^{ומעצב אותי בדיוק כרצונך.}

^{תודה שאתה נותן לי להיכנס לישון}

^{מיוחמת ורטובה,}

^{תודה שזה קורה}

^{ובמיוחד תודה שחזרת לחיי...}

^♡

כמו תמיד זה שוב מופיע

קופץ ומפריע,

דוקר ומציק.

אני בספק גדול שאי פעם אסמוך על מישהו בעיניים עצומות .

הרי פגעו בי כ"כ הרבה

גם שאהבו,גם שהבטיחו??

אז מה שונה היום מאתמול?

מה שונה מחר מהיום?

ואני שאוהבת לעוף גבוה

תמיד נופלת על אדמה לחה.

כנראה שזה לא יגמר לעולם.

♡

זהו,זה קרה!!

לאחר 20 שנה של "נישואים"...ממש בדיחה מצחיקה :)

הגיע הסוף,חחח כאילו ובכלל הייתה התחלה.

לאחר 20 שנה של יחד וכל אחד לבד,זה הפך לאמיתי -

כל אחד לבד!!

הדבר הקשה שעברתי בזמן הזה זו החתימה בלי נוכחות של אבא.

בלי נוכחות פיזית,

אבל לחלוטין נוכחות נפשית,

אבא מחבק אותי

הוא נתן לי אישור לפני שנפטר.

(כן הייתי זקוקה לאישור ממנו)

אז אתמול בבית משפט קיבלתי חתימה של מר שופט,

כמה שזה דבילי לגבות 500 שח על חתימה שלו.

החתימה שלו הפכה את זה רשמי לחלוטין ....יששששששששש

זה מממש דבילי.

והצעד הבא זה לרבנות,מתן הגט!

אני מתעוררת בבוקר וכלום לא השתנה,

מסתבר שהייתי גרושה מהיום שהתחתנתי.

החיים ממשיכים ....

יום לילה

לילה יום

ילדים,בית,עבודה

מעגל החיים.

אבל

אתמול נסגרה דלת

ונפתחה חדשה לקראת חיים אמיתיים,חיים של אהבה.

החיים שלי איתך.

החיים האמיתיים שלנו.

♡

ועכשיו מה???

♡

אתה אושר של חיי

כל יום אני נשברת בפנייך כ"כ הרבה פעמים,

מרגישה טיפשה מולך

ואתה כמו שאתה תמיד דואג לאסוף אותי,

להדביק אותי 

כל פעם מחדש.

אתה יודע מה אני עוברת

אני מספרת לך כל יום ולפעמים אפילו יותר.

 מצאתי מילה למצב שלי -

מערבולת!!!!

לא רגועה,המוח טחון במחשבות שחוזרות על עצמן שוב ושוב

כמו תולעת שמכרסת במוח.

אני צריכה מנוחה.

המנוחה שלי בין ידייך

המנוחה שלי שאני  על ארבע למרגלותייך.

שאתה דוחף את הזיין שלך עמוק וחזק עד שאני נחנקת,

שאתה נותן לי לשתות ממך ...יאמי.

שם המנוחה שלי,

אצלך השלווה והכח שלי.

וכל יום אתה דואג לומר לי שאני חזקה.

אז למה כל יום מחדש אני נשברת?

אפשר לנוח?

לעצור את הזמן ולהיות קשורה 

בחבלייך,

אני צריכה כח

אתה הכח שלי .

♡

עשיתי את זה ...

שוב...עוד צעד קדימה

צעד שמוביל לסוף.

כל הדרך חשבתי,חשבתי על איך יהיה,מה יהיה,מאיפה יהיה?!

הפחד שוב חיבק אותי

חנק אותי

מפחדת שיעיף לי סטירה.

כן,הפחד הזה.

אני מפחדת ממנו.

הפחד הזה השבית אותי שנים

חיים שלמים פחדתי

פחדתי להביט למציאות בעיניים

להביט בה ולתת לה יד.

והיום שאני כבר נותנת לה יד

אפילו מנשקת ואוהבת את המציאות,

פתאום סלט של שאלות,תהיות,מחשבות בלי סוף.

פתאום הכל מפחיד.

איזה פחד...

♡

"תשברי את הרגליים עבורי"

-כל שתבקש -לו יהי.

רק שתחייך ותהיה מאושר אהובי.

♡