אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תשוקה

לא מחפשת.
לא רוצה.
נטו פורקן!
לפני 7 שנים. 1 במרץ 2017 בשעה 10:02

אישה חזקה היא זאת שמחייכת בבוקר

לאחר שבכתה כל הלילה.

לפני 7 שנים. 28 בפברואר 2017 בשעה 13:22

לא קל שלא להישבר במצב שלי

מזל שיש לי את האושר שלי להניח עליו את הראש,

לא קל להתמודד מול אדם רע 

שקרן שמאמין בשקריו,

לא קל בכלל.

והיום הוא מחפש להתנקם בי

מנופף לי בילדים

למה להכניס אותם לגועל הזה?

אני כ"כ מחכה לרגע שאקבל את הגט,

התעלל בי במשך שנים

והיום אני שואלת את עצמי "איזה עיוורת הייתי? 

תמימה מטומטמת,

טיפשה.

לא יעזור לי להכות את עצמי על העבר,

אני יודעת

אני צריכה שרירים חזקים

וזה יקרה!!!

לפני 7 שנים. 28 בפברואר 2017 בשעה 9:56

סתם כזה ....

לא בא לי כלום.

 

לפני 7 שנים. 26 בפברואר 2017 בשעה 14:26

כל פגישה זו התרגשות חדשה

כאילו רק היום נפגשנו.

אני זוכרת את הפגישה הראשונה שלנו שחיבקת אותי מול המראה ואמרת לי "תסתכלי עלינו" 

זוכר?

אני זוכרת את המבוכה בעיניים שלי

מבוכה שלא תיפסק לעולם,

לא מסוגלת להביט בעינייך

לא מסוגלת לומר את שמך

ממש הזוי!!

כל פגישה כאילו הפעם הראשונה

הלב שלי דופק בקצב מהיר

המבוכה בעיניים

והרטיבות בין הרגלים.

הכאב שאתה מעניק לי הוא כאב מיוחד,כזה שאני לא מוותרת עליו

כאב התשוקה-כאב הגעגוע.

זה כואב יותר מהכל.

זה שורף בלב

דוקר בגוף

ומציף את העיניים.

כל פעם כמו הפעם הראשונה

כאילו לא זיינת אותי

כאילו לא נשקת אותי

כאילו לא הכאבת לי מספיק

כאילו לא הגמרת אותי עוד ועוד

אני רק רוצה עוד...

כל פעם מחדש.

 

זה לא יגמר לעולם.

לפני 7 שנים. 25 בפברואר 2017 בשעה 19:09

כבר יומיים אני מנסה לדבר דרך הראש ולא דרך הגוף.

מנסה,אבל זה לא הולך...

שומעת את הראש אומר לכוס

"שקט כבר"

והכוס כמו שהוא

רטוב

מבעבע 

מסתובבת רטובה,כלבה מיוחמת

רק שיקח,

רק שיפתח.

 רק לקבל ארוחה.

 

 

לפני 7 שנים. 24 בפברואר 2017 בשעה 11:18

אני אשתה הכל.

לפני 7 שנים. 23 בפברואר 2017 בשעה 21:58

חיכיתי לך הרבה זמן

ניתקלתי בהמון אבנים בדרך

נפלתי...נשרטתי,נשארו  בי  צלקות לנצח..

דרכתי על קוצים

ודיממתי.

חכיתי שנים 

לאהוב אותך

להיות שלך.

חיפשתי אותך בין כולם

ידעתי שאתה קיים!

לא התייאשתי

לא היה לי ספק שאמצא אותך.

 

התעקשת...

תודה לך על כך.

 

לקחת אותי למקום מוגן

לזרועותייך.

קשרת את גופי צמוד לגופך

את ליבי קרוב לליבך .

הערת אותי מתוך סיוט,

מתוך חלום מפחיד

מלא שדים

ואנשים רעים

כאלה שניצלו אותי,את המסירות שלי.

ניצלו את הכלבה שבי.

התעוררתי בבהלה

ואתה כמו שאתה

הרגעת..

ליטפת..חיבקת.

אתה לא מפחד מכלום,

 

אתה נותן לי יד

מקבל אותי כמו שאני

(ובנינו..זה לא קל)

אני מתחכמת ,אני בועטת,אבל לרוב אני אוהבת.

אתה לא מפחד לאהוב

וזו גדולה.

 

אתה גיבור אמיתי

 

זכיתי בך

אושר שלי.

כורעת בפנייך בגאווה גדולה,

                שלך.

 ♡

לפני 7 שנים. 23 בפברואר 2017 בשעה 10:03

לפני 7 שנים. 20 בפברואר 2017 בשעה 18:43

משמע 

אני 

קיימת.

לפני 7 שנים. 20 בפברואר 2017 בשעה 9:01

צריכה לנשום אותך.