זה היה חזק,
זה היה עמוק
זה לקח אותי למטה,לתהום.
זה היה שחור ללא נקודה של אור,
טבעתי.
נלקחתי למקום אחר.
נשאבתי עמוק ...
לא רציתי לנשום,רציתי רק להרפות...
מסביב לא נתנו לי לטבוע.
לא הרשו לי להרפות.
ישבו לידי,
נתנו לי יד,
חיבקו.
בעיקר היו!!
אני אומרת כול יום תודה שלא ויתרו לי!!
למדתי על עצמי המון.
למדתי להכיל,
למדתי להיות נוכחת ולא בכאילו,
למדתי שיש לי מקום שהיה
מכוסה בקנאה ורכושנות,
למדתי שאני יכולה יותר.
בעיקר למדתי שלא כול מה שרואים זה מה שיש.
נשאר לי רק ללמוד לסלוח לעצמי על הכאב שגרמי לו.
על הכאב שגרמתי לנו.
אני יודעת שכול דבר מגיע בזמן שלו..
גם הסליחה תגיע בזמן שלה.
❤