תשוקה

ידעתי שיגיע הרגע שבו ארגיש שוב את הצורך להוציא את מה שלא נאמר בקול..

את מה שנאמר

עמוק בפנים

מילים תקועות...

עטוף אותי בבטחון ורגיעה

עשה שאוכל להניח את הראש

לעצום את העיניים ולצלול

בתוך השקט,

ללא כובד משקל ודאגה

הרשה לי להשיל מעליי את שילדת הפלדה

ולהתפרק לצידך 

כי עייפתי...

לא צריכה את תואר "המלכה"

רוצה להתפרק ולהיות חלשה סדוקה ופשוטה..

מבלי לקחת על עצמי אף רגש של אשמה,תהיה ממוקד וצלול בשבילי

בבקשה תשמור על הגובה עבורי

תדע שאתה יכול לשאת על כתפייך את כובד המשקל

אתה יכול אני יודעת

אתה מסוגל אני משוכנעת.

האם תעז

אותי לקחת??

♡