הרגשתי בבית,בטוחה ומוגנת,
הריי גדלנו באותה שכונה
הוא היה בן בית אצלנו,
עברו 30 שנה ופתאום הוא הופיע...
לא חשבתי לעולם שאתאהב בו,
שארצה להיות איתו
לנשום
להרגיש אותו.
בילדות בכלל לא היה בנינו קשר.
מה לי ולו.
סה"כ חבר של אחי.
כשהוא חיבק אותי הרגשתי מוגנת.
הצלחתי לנוח בזרועותיו.
הייתי חשופה מולו
ולא רק בגוף.
לא הסתרתי ,
לא החבאתי ,
הייתי כמו שאני
כנה וגלויה.
כול מי שהכיר את שנינו וידע
הזהיר אותי ממנו.
סירבתי להאמין ,אמרתי
"הוא שונה,לא אותו בחור שהיה לפניי 30 שנה"
ואני כמו שאני נותנת את ה100 % ממני
מתמסרת ללא גבולות,.
או כן או לא.
לא יודעת אחרת..
הלב והגוף .
הייתי עיוורת?
לא מבינה מה קרה.
לא יודעת היכן ?
לא יודעת איפה ולמה?!
מה קרה בדרך?
הזמן יעשה את שלו ...כן אני יודעת.
❤️