לפני 8 שנים. 24 באוקטובר 2016 בשעה 12:42
זה נמשך הרבה זמן
זה כואב,זה חד,זה צורב.
הצלפה ללא לטיפה,
חניקה ללא נשימה,
כיסוי העיניים אטום אין סיכוי לראות טיפת אור..
ואני חוטפת,מקבלת,כואבת
מדממת...
סשן געגועים כואב
מתמשך,ארוך וכבד..
כמו רכבת מסע,מתגלגלת במסילה
ואני לא רואה כלום.
אין לי חריץ לשעת חרום
חריץ בכיסוי עיניים
שחור.
כואב לי עכשיו,
הלוואי ויכולתי להכאיב לעצמי פיזית,להשכיח את הכאב הנפשי.
הלוואי ויכלתי לקחת סכין ולחרוט על גופי
לדמם
כמו הלב שלי.
הלוואי ויכולתי לתת לעצמי סטירה להעיף לעצמי את הפרצוף לעזאזל.
הלוואי ויכולתי לחנוק את עצמי
לאבד נשימה
לקבל אותה חזרה רק דרכך.
♡