תשוקה

הראש מרוקן

הגוף רדום

הלב ישן.

אני לא אוהבת להרגיש ככה,

לא אוהבת להיות עב"ם ,בלי חייות

בלי הבעה על הפנים,

פנים חתומות,קפואות ולא מחייכות.

עיניים מביטות בלי לומר דבר.

לא אוהבת להיות קפואה.

לא מתרגשת מכלום

מבינה שהכל יכול להיות,

לא מופתעת מכלום.

אף אחד לא מסוגל לרגש אותי

אפילו לא המוות של אבי,

חשבתי שאשתגע שהוא ילך ממני

אבל לא!

אומנם בכיתי בהלוויה אבל זהו,לא יותר מזה,המוות  שלו שינה אותי,שינה לי את החשיבה על החיים,הזיז לי את הקופסא.

למדתי ממנו שבכל יום ויום..למרות כל מה שקורה -

בבוקר השמש זורחת ובלילה הירח זורח והכוכבים נוצצים.

 אין ממה להתרגש הכל עובר.

תמיד הוא דאג לומר לי

"תסתכלי על החיים שלך"

סתם כזה יום.

♡