משחקי הכס

היום במהלך העבודה, השארתי את הפלאפון במשרד כאשר הצ'אט באתר "הכלוב" פתוח. ושכחתי להוריד את הווליום ההתראות.

קיבלתי כמה הודעות בצ'ט והצליל המוכר נשמע בקול.

בזמן שאני מטפל בלקוחות במשמרת, אני שומע 2 בחורות מתלחששות ואומרות שכנראה יש פה מישהו שהוא חבר באתר בגלל הצליל.

אחרי שהתפניתי מעיסוקיי, ניגשתי אליהן והצגתי את עצמי עם חיוך. אחת מהן היתה נבוכה ממש מהסיטואציה, והשניה התלהבה מהביטחון שהיה לי לבוא אליהן לשולחן. 

האמת שלי מרגיש טבעי לבוא ולהתחיל עם בחורה. 

מסתבר שבזמן שהייתי בזוגיות בשנים האחרונות, נהיה קטע כזה שגברים הפכו להיות פחות ישירים. כבר לא מתחילים עם בחורות כמו פעם. היום מחפשים פייסבוק ואינסטגרם וכל מיני אפליקציות כאלה.

אין לי סבלנות לשטויות האלה. אני לא צריך יותר ממבט סקרן.

לקחתי מספר טלפון, ונראה מה יתפתח.

 

 

 

 

אדרנלין.

זה כמו לנהוג במודע בלי לחגור חגורת בטיחות.

לרכוב על אופנוע בלי קסדה.

לצלול לעומק בלי בלון חמצן .

לשחרר את המושכות.

התחושה הזו ממכרת. וכיפית. 

 

 

בא לי לחזור הביתה אחרי יום מוצלח בעבודה.

להכנס למקלחת, להתפנק איתך יחד מתחת לזרם של מים רותחים. רוצה שתסבני אותי מכף רגל ועד ראש. (הרבה גוף, הרבה עבודה).

נצא למרפסת ולגלגל ג'וינט מלא בכל טוב.

מוסיקה טובה ונוסטלגית תתנגן בזמן

שאנחנו מסתכלים לשמיים והכוכבים ומדברים שיחה עמוקה.

ואחרי שסיימנו עם כל הקטע של הרומנטיקה,

בא לי אותך על 4. עם החגורה שלי קשורה מסביב לצווארך.

את מוצצת לי את הזין ודואגת לענג אותי כאילו החיים שלך תלויים בזה.

אחכ אעמיד אותך במרפסת ואזיין אותך מאחור. חזק ועמוק. אמשוך ואחנוק אותך קצת עם חגורה ואשחרר מדי פעם. 

 

עשיתי לה מסאג בכתפיים.

הרגשתי איך הגוף שלה משתחרר לאט לאט,  ואיך היא מתפנקת ומתמסרת למגע שלי.

"יש לי חולשה לגבוהים". היא אמרה

היא הסתובבה אליי וחייכה.

ליטפתי לה את הפנים והתנשקנו. 

הרגשתי כאילו כל העולם עצר מלכת.

הייתי בעננים.

התחלנו לשלוח ידיים, לחקור את הגוף אחד של השניה.

בינתיים עברו להם כל מיני אנשים לא קשורים, אנשי הטיילת אני קורא להם.

הסתכלו עלינו, קינאו בנו כנראה.

צחקנו על זה.

התחלנו לדבר על bdsm וסיפרתי לה שאני סקרן מאוד ושלא צברתי הרבה נסיון. 

"סמוך עליי" היא אמרה עם חיוך זדוני.

תוך כדי היא שלחה יד לכיוון המפשעה שלי ותפסה את הזין שלי דרך הג'ינס. 

התחרמנתי מזה ממש.

עישנו עוד ג'וינט וחזרנו לכיוון האוטו. התנשקנו ומיששנו אחד את השניה בתשוקה. 

נוסעים אליי.

כל הנסיעה חשבתי כמה שבא לי לזיין אותה. 

 

 

את "מילה" הכרתי לפני פחות מחודש. 

התכתבנו, דיברנו קצת בטלפון. השיחה זרמה והחלטנו להפגש בספונטניות בשעות הערב המאוחרות.

היתה לי תחושה ממש טובה לגביה. 

כשראיתי אותה לראשונה במציאות,

נשימתי נעתקה.

בחורה יפיפיה נעמדה מולי, 

עיני שקד, שיער שטני, ארוך וגולש. שפתיים יפות. גוף יפה וסקסי. החיוך שלה כבש אותי.

אספתי אותה מביתה ונסענו לחוף הים.

בדרך היא גילגלה לנו ג'וינט מושקע. בחורה מפנקת.

אחזתי בידה והתחלנו ללכת בטיילת. 

חיפשנו לנו פינה שקטה שנוכל לדבר.

התיישבנו באיזה ספסל והסתכלנו על הגלים. היה מושלם.

הסתכלתי לה עמוק בעיניים תוך כדי שיחה והתהפנטתי מהאנרגיה שלה.

היא הדליקה את הג'וינט והתחילה לעשן. אפילו את זה היא עשתה בצורה סקסית. הידיים שלי היו עסוקות אז היא שמה את הג'וינט בשפתיים שלי.

הרגשתי טוב. אחרי הרבה זמן .

מה גבר כבר צריך בחיים באלה? אישה יפה לצידו, ים וג'וינט איכותי.

 

 התקרבנו,  התחלתי ללטף לה את השיער, לאורך הגב, את הרגליים. מזל שלבשתי ג'ינס כי נעמד לי הזין ממש חזק.

פתחתי יוזר לפני כמה שנים באתר.

נהניתי לקרוא, לפנטז, לנסות להבין מה קורה פה.

עד לא מזמן, הכל נשאר בראש.

    הצורך לפרוץ ולשנות את המוכר והנוח, החל להתגבר. יש לי שליטה עצמית גבוהה מאוד ולא הרגשתי מספיק משוחרר כדי להתנסות בתחום. 

 

    אחרי כמה אירועים מכוננים, ניסים שקשה להסביר, שעברו עליי בתקופה האחרונה, הגעתי למסקנה שצריך להנות מכל רגע ולא לדפוק חשבון לאף אחד.

אז , שמתי רגל במפתן הדלת של העולם המשוגע הזה והתחלתי לבדוק בעצמי.

פחות מילים. יותר מעשים.

נתתי לצד הקינקי שבי חופש. ליתר דיוק, התחלתי להשתחרר מהחבלים שהמוח שלי כבול אליהם. 

 

 

 

רקע.

התגרשתי לפני שנה וכמה חודשים.

הפרידה לא נבעה ממקום של בגידה,שקר, או סיבות אחרות שכל זוג שלישי בישראל מתגרש בגינן. 

היו ריבים, מחלוקות. כמו אצל כולם. עם הזמן, אחרי תקופה מסוימת שלא היה לי טוב בזוגיות, הגעתי למסקנה שאנחנו לא מתאימים. בלי להיכנס ליותר מדי פרטים, נלחמנו כמה שאפשר וניסינו לשנות את המצב , אבל זה לא הספיק.

לקחתי את זה קשה בזמנו. אני לא אחד שאוהב להפסיד. וככה הרגשתי.

לא הצלחתי לקבל את זה שדברים לא הסתדרו לי בחיים . שינוי מסלול.

ככל שהתעמקתי עם עצמי, חפרתי וניתחתי במוח הבנתי שלא הייתי כנה. שיקרתי לעצמי. ולא משנה מה אמרתי ומה עשיתי, ברגע שלא פעלתי מכל הלב, ממקום אמיתי, זה לא עבד. וזו היתה טעות מלכתחילה. 

לא היה לי חשק לכלום, לא היו לי אנרגיות. התרחקתי מאנשים כי לא יכולתי לשמוע יותר שיחות עידוד וחפירות. אני גם ככה בנאדם מופנם. קשה לי להתעסק ברגשות. אני ישר חותך.

נמאס היה לי מהפוקוס שהיה עליי. לא הרגשתי טוב עם עצמי. הפסקתי לעשות ספורט. לא הצלחתי להנות משום דבר.

חיפשתי תחליפים שישמחו אותי. התנחמתי באוכל. קניות. אלכוהול. ירוק. בלי לדפוק חשבון.

חשבתי ללכת לטיפול פסיכולוגי, אבל בסוף לא עשיתי את זה. (חבל, יכל לקצר תהליכים) כי תמיד הצלחתי להתגבר.

כל החיים הצלחתי להתמודד. לבד. זאב בודד. העדפתי לקחת את הזמן שלי עם עצמי, לעכל ולקבל את המצב. 

אז כדי לא לשקוע במחשבות, נקרעתי בעבודה, מהבוקר עד הערב. אבל זה היה עוד שקר. בריחה מהמציאות.

לא עניינו אותי במיוחד דברים חומריים, כי אף פעם לא היה לי חוסר. להפך. ולמרות זאת, הצלחתי בגילי הצעיר להספיק המון, באופן יחסי. כל זה היה ברור לי מאליו. כי אני רגיל לנצח. ולקבל את מה שאני רוצה. זה בא לי בקלות. בטבעיות. כמעט כל מה שרציתי, השגתי.

תמיד החשבתי את עצמי כבחור איכותי למדי. נראה טוב. גבוה, מלומד. מוצלח. (צנוע). דואג. לפעמים יותר מדי. צריך ממש להתאמץ כדי להגיד עליי דברים רעים. 

כולם אמרו לי שאם אכיר מישהי חדשה, זה יעבור לי. לקפוץ למים. המצב רוח ישתפר. אבל לא הייתי במיטבי. אז דייטים לא זרמו במיוחד, גם כשהכרתי נשים מדהימות. לא סחפתי כמו שאני יודע. לא זרמתי. לא היה כיף. וזה רק ביאס אותי יותר.

ככל שהזמן חלף, התחלתי לעכל את העובדה שאני סתם מעניש את עצמי. בלי שום הצדקה. ושאם אני לא אוהב ואדאג לעצמי, אף אחד לא יעשה את זה בשבילי.

לא הייתי בשל להכיר מישהי לקשר, כי לא הייתי פנוי רגשית. אני לא טוב בלשקר. קולטים עליי ישר. העדפתי להיות כנה.

לא חיפשתי ריבאונד. לא היתה לי אנרגיה , רצון או חשק לבזבז את הזמן שלי או של הבחורה שתתאהב בי.

מסתבר שסקס הפך לנגיש ונוח. בזמנו , היה צריך להתאמץ כדי להשיג טלפון של בחורה לשתות מיץ אומץ, לגשת ולהתחיל עם בחורות. היום זה ממש שכונה. הכל אונליין. אבל בלי שום רגש. לא התחברתי לזה.  הבריחה הזו מהמציאות לא הובילה אותי למקום טוב, רק הסיחה את דעתי.

ואז התחלתי להיחשף לעולם הbdsm.

סיפור אמיתי - חלק א'

 

יצאתי לפאב בעיר התחתית עם חבר וראיתי אותה עם חברה שלה על הבר.

היא היתה בגובה ממוצע, גוף חטוב, שיער מתולתל, עיניים חומות חתוליות וחיוך מהפנט. 

היא לבשה שמלה שחורה ונעלי עקב תואמות.  שתתה יין אדום.

 

כל הערב התחילו איתה גברים והיא ניפנפה את כולם.

חבר שלי הציע לעבור מקום כי לא נראה לו שיהיה "אקשן" בבר ושננסה את מזלנו במקום אחר. 

היתה לי תחושה לגבי אותה בחורה, מעין אינטואיציה. לא ויתרתי.

 

בדיוק התפנו מושבים על הבר, התיישבנו והזמנו בירות. ואז 2 צייסרים, ועוד בירה. תפסנו ראש טוב.

היתה מוזיקה טובה, קצב טוב.

 

דיברתי עם חבר שלי על בחורות וזיונים. תוך כדי גלשה השיחה לכל מיני מחוזות וסיפרתי לו שכבר הרבה זמן אני רוצה שתהיה לי נשלטת.

מעין צעצוע. לא רק בקטע של סקס. שליטה מנטאלית. 

לא שמתי לב והסתבר שהמוזיקה הפסיקה...

כולם שמעו אותי.

נקרענו מצחוק עד בכי...

 

חבר שלי קלט שאת מסתכלת עליי ושכנראה שמעת אותי.

הסתכלתי לכיוונך, ולרגע מבטינו הצטלבו.

היה לנו חיוך טיפשי של שיכורים על הפנים.

התחיל מעין משחק כזה של מי יסיט את המבט ראשון.

 

לא נכנעת לי. זה הדליק אותי.

 

סימנתי לך עם האצבע לגשת אליי.

חייכת אליי וסימנת לי לחכות כמה רגעים.

 

אמרתי לחבר שלי שתכף אשוב.

 

קמתי ממקומי, ניגשתי לצידו השני של הבר.

 

"איך קוראים לך"? שאלתי .

"אני נעמה".

"עידן, נעים להכיר".

 

לחשתי לה באוזן: "את סקסית בטירוף ואת בדיוק הטעם שלי! יש כמה דברים שאני רוצה להגיד לך אבל אני קצת שיכור ועלול להלחיץ אותך, אולי עדיף שלא ארחיב במילים הלילה, תרשמי את המספר שלי ונדבר מחר, מה את אומרת?"

 

"זה בסדר, בוא נלך למקום שקט יותר ונדבר, הכל טוב" - היא ענתה.

"נעמה, את נראית לי חמודה והכל, אבל, אני לא חושב שכדאי היום".

"אני סקרנית, דבר כבר!"

 

(אני לא צריך יותר מזה).

 

לקחתי את ידה והוצאתי אותה מחוץ לפאב.

הצמדתי את הגוף החטוב שלה אליי. הכנסתי את יד שמאל לסבך התלתלים שלה ותפסתי לה את הראש בעדינות, הסתכלתי לה עמוק לתוך העיניים. היא חייכה אליי. נישקתי אותה ונשכתי את השפה התחתונה שלה.

 

"שמעת את הדברים שאמרתי על הבר?"- שאלתי אותה

"כן"

"הייתי רציני לגבי מה שאמרתי"

"באמת? חשבתי שזה סתם דיבור של אלכוהול, אתה באמת מתכוון לזה?"

"בשיא הרצינות. את בעניין?"

"אני לא יודעת, אומנם ראיתי את הסרט 50 גוונים של אפור אבל אני לא יודעת אם זה בשבילי ואנחנו בכלל לא מכירים..."

"זה לא בשבילך. זה בשבילי"

" למה אתה מתכוון?"

"אני שיכור מדי כדי לתאר, אני מוכן להמחיש"

"איך בדיוק?"

"את תעשי בדיוק את מה שאני אומר. אם אהיה מרוצה מהביצוע שלך, נתקדם שלב. ואם לא, לא קרה כלום. כנראה שאת לא מתאימה למה שאני מחפש ויהיה לך סיפור טוב לספר לחברה שלך.

"אני לא בקטע של כאב ואלימות, אם זה הכיוון שלך אז תשכח מזה"

"גם אני לא, זה בסדר. תסמכי עליי."

"אוקיי... ומה אתה רוצה שאני אעשה"?

" נתחיל במשהו קטן. דבר ראשון תשמרי אותי בזכרון בתור עידן השולט שלי"

היא חייכה ועשתה כמבוקשי.

"עכשיו, אני רוצה שתורידי את התחתונים שלך ותשימי אותם בתיק שלך."

"אני עם שמלה, אני לא יכולה ללכת בלי תחתונים, אין מצב..."

"אם אני אוריד את הבוקסר, את תורידי את התחתונים?"

"מה הקשר, אני לא יכולה להסתובב ככה..."

" את יכולה וזה מה שאני רוצה שתעשי. אם אני יכול אז גם את יכולה."

נכנסתי לשירותים והבאתי לה את הבוקסר. נשארתי רק עם ג'ינס.

 

היא חשבה שאני משוגע לגמרי. אבל הייתי בראש טוב.

 

"עכשיו תורך".

כמו ילדה טובה היא נכנסה לחדר השירותים עם תיק הצד שלה, ואחרי כמה דק יצאה משם.

"עשית את מה שביקשתי?" שאלתי אותה.

"כן." היא היתה אדומה כמו עגבניה מהמבוכה.

"תראי לי"

היא הראתה לי זוג תחתונים מבצבצים מהתיק.

 

הייתי מאושר. 

ברגע הזה ידעתי שהיא בכיס שלי.

 

נישקתי אותה והעברתי בעדינות את ידי על השיער, על צווארה, במורד הגב. רציתי לראות מתי היא תנסה לעצור אותי.

הרגשתי את קצב הנשימות שלה מתגבר בזמן שהיא מסתכלת לי בעיניים.

עצרתי את היד קצת מעל הטוסיק הבולט שלה, ועם אותה יד ליטפתי לה את הפנים.

"נהניתי מאוד איתך, אבל מספיק לפעם הראשונה. את יכולה ללבוש בחזרה את התחתונים שלך"

המשכנו אחכ את הלילה בצורה רגועה עם החברים בבר והלכנו כל אחד לביתו.

 

"אז עברתי את האודישן שלך?" - היא שלחה לי בוואטסאפ

"עברת את שלב א' "

(שיחקתי אותה קשוח למרות שכבר נמסתי ממנה.)

 

"תגיעי אליי מחר לדירה בשעה 20:00 בדיוק. אל תאחרי. 

 תלבשי טייץ שחור סקסי וחולצה לבחירתך"

 

המשך יבוא...