It's now or never, come hold me tight

רוצה  לצרוח, רוצה לבכות,
רוצה לשרוט  את כולי  את נשמתי  .
מדממת מבפנים . 

עומדת על שני  רגליים, בועטת , חיה וכואבת.

מתמודדת!

וזה  שורף אך אפשרי .

 והמחנק  לא נעצר .

והדמעות לא משתחררות .

והרצון  להתכרבל ,להשתבלל ,להעלם  כבר פה.

מרימה את עצמי  , לא נופלת  באותו מקום.

רוצה לצרוח,  רוצה לצעוק  , רוצה לפרוק כל עול .

אך מתמודדת בצורה שקולה.

מודה שאפילו את עצמי אני מפתיעה .

כבר לא ילדה,  לומדת להיות אישה 

בשיעור הכי  קשה  שהחיים זימנו לי .

מתפרקת, קוראת לך  ...

תפרוק  ממני  עוד גמירה תרגיע  אותי  דקה לפני השינה .

והחיוך שלך  , 

והעיניים  האלו  שמכשפות אותי ...

אתה מזכיר לי  שאני   ילדה  , אני  מראה  לך  שאני  אישה .

אני מתמודדת...

לא נופלת...

לא מבקשת  שתתפוס

זאת אני בזכות  עצמי ..

ואתה...  

שונאת ואוהבת אותך  באותה נשימה .

תודה .

בואי תינוקת שלי,

סיימת לרחם על עצמך להיום.

בואי  אקשור  לך  רגל ימין ליד ימין 

בואי אשמן לך את התחת וכדורים סיניים יחדרו אותך

בואי  תרטיבי לכבודי 

בואי תינוקת שלי  ,אני אלטף את ראשך ואזיין את כולך 

כל  החורים שלי 

 ואת מקודשת לי בטומאה 

בואי תינוקת תעצרי  הכל 

אני  אזיין לך את הגרון ואת תקיאי את הכאב 

בואי  תינוקת  את  עדיין לא מספיק   חזקה 

תני לי ללטף את כולך  

תני  לי להעמיד אותך על הרגליים

תפסיקי  להתקרבן

שנינו יודעים שאת לא טיפשה.

קומי  תינוקת 

את יכולה 

קומי  יא זונה יא שרמוטה 

קומי  ותראי לי איך את שוב רטובה.

אז קמתי ,אני על רגליים  רועדות

אל תתן לי  לקרוס.

המוות בוער בתוכה ,

היא מסניפה לעצמה עוד מנת התקרבנות טובה.

היא  רוצה לחתוך 3 פסים אלכסוניים על זרועה 

 היא מרגישה  את הדם החמים  זורם   מעליה יוצא מתוכה.

 היום היא רוצה למות, לא לחיות , לא להרגיש , לא לדעת

היום היא  רוצה להתמסכן, היום היא  מרשה לעצמה ללכת לאיבוד .

הסטלה כבר כאן , תכף נחזק עוד מנה.

היום  היא קורבן, היא  היא רוצה למות.

היום רק היום.

מחר היא תתחזק מחדש

פורצת גבולות ,

פורמת את עצמי בשבילו.

מתמסרת,

כיסוי עיניים, ארבע ידיים ,נגיעות מרומזות.

אני שומעת אותם מריצים שורות.

אוכלים לי את הכוס בתורות.

שולחים אותי אל עולם של דמיונות הזויים,

פסיכודליה לשמה .

היא מלקקת אותי ,מוצצת לי את הפטמה.

הוא חודר לתוכי מזיין לי את הפה .

אני עפה לתוך עצמי ,מיץ של כוס ממלא את כולי.

נאבדת בין ארבע ידיים ,

שני לשונות ,זין אחד .

עפה ...נגמרת ...

פועמת את ליבם,

מרגישה אותם,

עלי

בתוכי

עפה טסה לתוך עצמי.

ההיי השמחה , הכיף, האווירה..
שלא יגמר לי.

איך אני אוהבת לקפוץ בין עננים 
לדלג בין שמחות
לחייך לרקוד להשתולל.
איך אני אוהבת לסחוף עולם שלם איתי.

הוא רוצה לקשור אותי ... 
ולמרות  הקשר אני מרגישה  הכי חופשיה .

הוא רואה אותי עושה טיזינג עם כולם 
זה  לא מטריד אותו בכלל.

הוא נותן לי להשתולל ,
הוא יודע שזה  גדול ממני .

הוא עומד בצד מחייך  לא נבהל  , 

עם הפנים לקיר ילדה, 

הצלפה,

תפסקי  רגליים ,
הוא לא נוגע רק מדבר ... כולי נרטבת  
הוא  לא נוגע

הצלפה.

הקצה של הזין שלו    נוגע בי ..

הוא לא חודר אלי 

אני נוזלת.

הצלפה

הוא לא נבהל ממני הוא לוקח אותי לעונג הבא .

העבר האפל שלי נחשף,

היום שאלו אותי "איך חיים ככה?"

עצרתי  והתעמקתי במילים,

"לא חיים  ככה" עניתי ממעמקי הכאב בבטני.

"מתים ככה!" אמרתי.

"חיים ליד החיים" 

"משחקים  אותה חיים לצד המוות שמתחולל לך בפנים" שלפתי  מתוך עמקי התודעה שהודחקה 

שוב שקעתי באפילה שלי  בשדים 

בתוך  הערפול  הבנתי  שברחתי מעצמי  ,שהתנהגתי אחרת ממה שהטבע הכתיב לי.

אתם מבינים...

בטבע שטורף בא לתקוף אותך,  הצעד הנכון הוא לשחק אותה מת. 

בעולם שלי  , הטורף שלי טרף,  אכל ,זלל לי את הנשמה ,את הבריאות ,את הבטחון ,את כולי

  ואני שיחקתי בחיים  ,כולם ידעו  ואף אחד לא ידע.

החיוך שלי, זה שכולם נופלים ממנו - החביא מאחוריו   הכל, החביא מאחוריו את המוות שלי .

ילדה מתה ללא קדיש ,זו אני .

חיים שלמים ליד החיים ,זה נגמר!

 אבל יש ימים  שהזיכרונות עולים.

*ימים של  זכרונות מימי המוות  שלי  לפני שהתעוררתי חזרה לחיים

לחטט בעבר , לנבור בנשמה.

להזכר במה שמודחק, 

לפתוח פצעים,

לדחוף אצבעות לתוך גלדים  .

לגעת ביבלות, לשפשף מלח  על  השריטות

לדחוף אגרוף אל תוך קרביי

להוציא יד מגואלת בדם 

ועדיין להשאר חזקה.

לעמוד מול  הפחד,לנעוץ בו מבט 

לא לזוז ,לא להשבר, להתמודד!

 

לדעת להודות בטעויות,

להשלים  עם  הבריות.

להבין שהעבר לא יכתב מחדש.

לפתוח חלון , לנשום אוויר צח, להכניס קצת אור באפלה,

להוציא מקלדת ולהתחיל לכתוב מהתחלה.

משנה את סיפור חיי מעכשיו.

 

לא בהכל אוכל לשלוט 

לא הכל אוכל לחזות

לא תמיד אשאר  פגועה

מושיטה יד

מתקדמת לשלב הבא.

הרצון למגע לחיבוק להכלה.

המציאות האינסופית שמכלה.

הרצון להיות שלו  ,לרצות, להתמסר.

המציאות של  הלבד .

הרצון  לשמוח, לחייך  ,לצחוק.

המציאות של הקושי,  של הפחד ,של היום יום .

הלבד הזה   בונה והורס אותי  כל יום מחדש.

המנטאלית שבי צורחת  ליחס

הריק שבי  חלול מתמיד

הכאב שבתוכי  גדל 

אבל  הבטחתי לעצמי ואקיים.

לא באה אליך  ממקום של חולשה .

בונה את עצמי , אני אהיה חזקה.

המציאות אל מול הרצון.

היום אני של עצמי מתמסרת נאמנה ... 

יום יבוא ואהיה שלך.

תחושות  שמציפות את כולי ,

כאב שכובש את גרוני .

דם שנשפך ממני ,

אהבה שנמנעה ממני .

ימים לא קלים ,

הצלחות  בטוחות,

גאוות  קטנות.

פחדים גדולים .

ילדה קטנה ומבוהלת  חיה בתוכי .

השמש מחממת אותי , 

הקרניים  מחייכות אותי .

הקושי  הינו רק מכשול ,

אבל אני לא מסירה את עיני מן המטרה .

היום  אני  על הרצפה,

מחר אקום בחזרה .

כשתבוא אגור כאפר לרגלייך,

אכתוב את כל מילותיי דרכך.

אשכון תחת מבטייך,

אטבע בהרהורייך.

כשתבוא תכתוב לי את פקודת לבך 

ואתמסר אל ידייך.

אדבק כאפר לנעלייך.

אבנה  את דרכי אליך.

כשתבוא.