"ידידך הוא מענה למאוויך
הוא שדך, בו תזרע באהבה ותקצור בהודיה.
הוא השולחן לסעודותיך, והאח למולו תחם.
הן אליו תבוא ברעבך, ולמען מצוא שלווה תחפשנו.
עת ירצה רעך מחשבתו,
לא תחשוש מפני "לאו" הגיגיך
ולא תעצור את ה"הן"
ועת יחריש לא יחדל לבך להקשיב ללבבו.
ברעות , בלא מילים,
נולדות בלאט המחשבות והתשוקות כולן,
השאיפות והתוחלת.
והרעים ישתפו בן איש את אחיו: בשמחה בת בלי קול.
עת תפרד מרעך אל תאבל
כי הדבר אשר תאהב ברע, יהא זוהר כגביש ממרחק,
כמו ההר למטפס, עת יביט בו תחתית השפלה.
ואל תהא מטרה לידידות אלא עמקות הרוח.
כי אהבה, החותרת לדבר,
לבד מגילוי מסתריה היא, אינה אהבה,
אלא רשת פרושה,
אשר רק דברים פחותים עולים בה,
יהא המיטב אשר לך, לרעך
ואם עליו לדעת את שפל חייך, תן וידע את גאותם.
כי מהו ידיד, אם תחתור אליו בשעות דועכות?
חפשהו עת חיות השעות, לחלק חיותן עמו.
כי, אכן, עליו למלא מאוויך, אך לא את זמנך הריק.
המתיקות שבידידות, יהא בה צחוק ועונג
של היות יחדיו
כי עם אגלי הטל של הפכים הקטנים,
יגע הלב רענן בשחר"
יש אומרים שטרם אהבה יש מצב נוסף ידידות, אם יש כזאת האם הטיב חליל גובראן לתאר אותה במילותיו הכל כך מיוחדות?
ולבסוף הערה על זכויות יוצרים, לימדו אותי שכל הקיים ברשות הרבים אין עליו חובת זכויות יוצרים ובלבד ששם הכותב ובעל הזכויות מוצג -כך עשיתי כאן