לפני 9 שנים. 7 במרץ 2015 בשעה 9:17
את סלע אבל, אני יודעת
לא הנה
את הגב
ונושמת.
עד שהיא תבקש, לא
אני לא כופה,
אני קוף.
אחרי בנאדם אחרי
אב
ובנו
אני מאחורייך. כאן.
ואחרי שתמות.
כן, יפה שלי.. זה יקרה
אני כאן. לערסל. בכל המים.
עכשיו תורי להעניק את המים
להתמסר לרוח,
ובין חושך לעור
לחמם נעים עם האש,
מתוקה שלי, לא,
בלי לחצוב
אל תבקשי ממני. זה לא נעים לי
עכשיו רק
נעים
והמנועים יכולים לנוח
הם כבר שנים רצים
קדימה ואחורה עבדים
במרחב
עכשיו אפשר פשוט לנוע
כי נעים.