לפני 9 שנים. 6 באפריל 2015 בשעה 5:02
לפעמים אני נכנסת לכאן, ובמקום לקרוא את אוסף הבלוגים האהוב עלי אני פותחת איזה טקסט עלוב, הבוקר נתקלתי באחד, יושב איפשהו זכר ממוצע כלפי חוץ וכותב את עצמו, במחשבה שהמחשבות שלו לגיטימיות. שהקיום שלו לגיטימי.
זה לא התוכן. זו לא ביקורת ספרותית או נסיון לצנזורה.
זו הבחילה. הצמרמורת, היאוש.. לנוכח ההבנה שקיימים כאלה אנשים.
זה הגועל האנושי במותו.
