אמירות

אני חוזר הביתה.

שורק מחוץ לדלת.

שומע את צעדיך על הרצפה,

על ארבע.

אני פותח את הדלת

ואת מחכה שם

מכשכשת בתחת שלך,

לשונך שלוחה החוצה,

מיבבת בשמחה.

את מתחככת ברגלי

ואני מלטף את שערך.

את מלקקת את נעליי

ומביעה את כל השמחה שכלבה יכולה להביע.

אני צועד פנימה

סוגר את הדלת

מתכופף לעברך

מצליף לך בתחת

והולך לשבת על הכורסה.

את מתיישבת לרגלי,

מחכה לאות ממני

ואז, באמצעות פיך,

את חולצת את נעלי

ושמה אותן במקומן....

כלבה טובה. עוד מעט פרס