למה בכלל הלכנו לשיעור ביום רביעי?
רמת הקשירה הנדרשת בשיעור הזו הייתה דברים שאני יכול לקשור ביד אחת, עם עיניים עצומות, במסיבת פטיש עם טכנו מחריש אוזניים ברקע.
(כן כן, מותר לי לעוף על עצמי, אני קושר קינבאקו משלהי שנת 2014)
מטרת השיעור הייתה התנוחה הזו
וואלה, לא ביג דיל.
אבל כשיש ערב פנוי לשנינו, הקטן שלה אצל סבא וסבתא, אז הולכים למה שיש באותו הערב בלי אגו ובלי משחקי כבוד.
המורה מסביר ואני מהנהן ומחייך, אבל בלב אני רוטן לעצמי שיפסיק להסביר לי כמו למפגר, הרי אצלו התחלתי לקשור לפני 8 פלוס שנים...
אבל בתור אחד שלימד שיבארי פה ושם, אני מבין שהוא משתמש בנו כדי לתרגל את השיעור בשבילו בכלל.
אז שמים את האגו בצד, קושרים מה שהשיעור דורש, ואז מפציצים במעברי תנוחות יפים ומצלמים מלא 😈
מה בעצם המסר שאני מנסה להעביר בכל החפירה הזו?
אגו זה מיותר, אהבה זה מה שחשוב, תעריכו מה שיש.
צ'או
