לפני חודשיים. יום שלישי, 19 במאי 2026 בשעה 3:06
תאחלו לי שלא אטבע
למרות שלא היו אלף לייקים,
הנה אחת בצבע
נדחפתי קצת לתמונה, תתמודדו
רעשים של שקט
חקר עולמי הפנימי
לפני חודשיים. יום שני, 18 במאי 2026 בשעה 16:00
כי די,
כמה אפשר לחפור.
מעשה בצלם מהקריות עם סטודיו במרתף/מקלט, שפעם היה ידוע בקהילת הבדס"מ לא רק כצלם.
התחברנו די מהר, כי שנינו אנשים מדליקים ומגניבים.
השנה היא שנת 2021, חודש פברואר.
באותה תקופה אני יוצא עם מישהי, בואו נאמר לא הכי יציבה.
היא חשבה שאנחנו זוג, אני חשבתי שהיא נקשרת עם בנפיטס.
בכל מקרה, קבענו סשן צילומים בסטודיו מרתף מקלט הנ"ל, והיא הבריזה.
אז עשיתי מה שאני עושה הכי טוב, ומצאתי מישהי אחרת שיכולה להגיע מיידית תוך עשר דקות.
פגשתי בחורה מהממת, היא הגיעה עם בעלה שגם הוא אחלה גבר.
***מוסיף בעריכה***
זו גם הייתה הפעם הראשונה שלה בסשן שיבארי, היא מעולם לא נקשרה לפני כן.
יצאו צילומים טובים לדעתי, מקווה שגם אתם תחשבו כך.
אני שם הערב רק שחור לבן
אם יהיו פה אלף לייקים
אעלה גם בצבע
לפני חודשיים. יום שני, 18 במאי 2026 בשעה 10:40
אחרי שחרשתי את ישראל ברכבת, אוטובוס ורכב,
בשעה טובה חזרתי הביתה אל סוקי החתולה הנאמנה.
היא הביטה בי בעין עקומה כשנכנסתי, כי הערתי אותה, אבל בטח בהמשך היא תשכח ותחזור לרבוץ לי על הבטן.
ועכשיו מתחשק לי להעלות לפה עוד תמונה מנדבך העריכות החדשות
אני מקווה שבעלי ה foot fetish יעריכו
לפני חודשיים. יום שני, 18 במאי 2026 בשעה 2:21
המתבגר ואני נסענו יחדיו באוטובוס אל תחנת הרכבת, שם הוא נסע דרומה חזרה לבית קטן בערבה,
ואני צפונה, לקחת את הוריי לשדה התעופה. זהו, מיצו, חוזרים לקפריסין.
אז נזכרתי בשיר של דני רובס
וקריין שנשבר כשהודיע שלנון איננו
ומותו כמו חייו סימן חיי ומותנו
פולח כמו כאב בגשם אז חציתי את הרחוב אלייך,
ועמדנו חבוקים באור חיוור אני זוכר את מגע ידייך.
איך רכבות נוסעות רכבות באות עמוסות מטען בחושך
וצללים מנופפים אלי שלום מהיר.
רכבות לוקחות אותך אותי למקום רחוק מאיתנו,
ואנחנו משלמים את המחיר.
והנה עוד תמונה
לפני חודשיים. יום ראשון, 17 במאי 2026 בשעה 15:58
כדי להעסיק את עצמי, בין השאר אני עובר על תמונות ישנות ועורך אותן מחדש.
משהו בעריכה הישנה לא מסתדר לי, עריכה יותר מדי אגרסיבית, גורמת לתמונה לאבד מתחושת המציאות שלה.
עכשיו אני רק מתקן קצת צבעים ומחדד טיפה, כדי שיהיה דומה הכי שאפשר למה שראיתי בעיניים שלי.
עורך ואז מעלה לפה ולפטלייף, כי מי זוכר בכלל תמונות שהעלתי לפני שש שנים?
התנוחה הזו קצת הזכירה לי בלרינה.
אהבתי לפעמים לשים את הנקשרות בתנוחות שמזכירות לי בלט.
לילה טוב
לפני חודשיים. יום ראשון, 17 במאי 2026 בשעה 11:17
אחת השאלות הכי נפוצות שאני נתקל בהן כקושר היא
"אוקיי, קשרת אותה. ואז מה?"
השאלה הזו נובעת מחוסר הבנה במהות הדבר הזה שנקרא שיבארי/קינבאקו.
להבדיל מפרקטיקות קשירה אחרות, בהן הקשירה היא כלי לריתוק שמוביל למשהו אחר, כגון סקס, אימפקט או סתם חוסר אונים,
בקינבאקו (אני אכתוב מעכשיו קינבאקו כי לדעתי זה מתאר טוב יותר את הקינק הזה) הקשירה היא בדרך כלל מהות הסשן עצמו.
כשאתה קושר נכון, זה נהיה מעין ריקוד זוגי, אתה הופך את הנקשרת לבובה שאתה עושה איתה את מה שראית לפני כן בדמיון.
אם זו תנוחה מסוימת שרצית, או שחשבת שהתנוחה תגרום לנקשרת תחושות מסוימות שאתה מעוניין שהיא תרגיש.
לפעמים כן יתאים אימפקט תוך קשירה.
לפעמים כן יתאים אקט מיני כלשהו תוך הקשירה.
הכל תלוי בדינמיקה בין הקושר לנקשר.
אני, למשל, לא אוהב הופעות שיבארי. כל הפעלולים הללו לא מרשימים אותי.
אני מעדיף את מה שקורה בתוך הסשן עצמו פנימה, ולא החוצה.
אנשים שמביטים מהצד בסשן קינבאקו לרוב ישתעממו, כי הם לא חשים את התחושות בתוך הסשן.
בסשן אימפקט התחושות יותר נהירות לקהל.
זה חסר לי. התחושות האלו.
כל תמונה כזו מסתירה בתוכה עולם שלם של תחושות.
לפני חודשיים. יום ראשון, 17 במאי 2026 בשעה 6:48
המתבגר קיבל זימון לראיון קבלה להתמחות ב-INSS, אז פגשתי אותו בתחנת הרכבת כדי ללוות אותו לראיון.
למרות שהעמדתי פנים שאני רגוע, אני ממש במתח בשבילו!
אני יודע כמה הוא רוצה את זה, ואני כמובן רוצה שהוא יקבל דברים שהוא רוצה.
אז עכשיו אני מעביר את הזמן הארומה עם אמריקנו על קרח, מחכה לשמוע ממנו...
צריך להחליף מסך בטלפון, הוא כבר שבור לגמרי...
בכל מקרה, תחזיקו לו אצבעות!!
לפני חודשיים. יום ראשון, 17 במאי 2026 בשעה 3:23
אחד הדברים ששנינו ממש אוהבים זה לצפות באיריוויזיון, על כל שלביו.
טוחנים את כל השירים בנסיעות ברכב,
הבן שלך נתקע על שיר מסוים ואז אנחנו שומעים אותו המון
וזה נהיה טקס כזה שנמשך חודשים, גם אחרי שהאירוויזיון מסתיים.
אמש ישבתי לבדי בסלון,
מול הטלויזיה
וידעתי שלא רחוק ממני
גם את יושבת לבד בסלון
מול הטלויזיה
את בטח לא היית באמת פיזית לבדך
כי את הרי אוהבת להקיף את עצמך במיליון חברים
כדי שלא באמת תרגישי לבד
אבל אני לא הייתי שם איתך
אז בפועל
שנינו היינו לבד
במהלך הצפיה דימיינתי איך אני אומר לך את דעתי על כל שיר
על איזה שיר הבן שלך בטח נתקע
כי אני הרי מכיר את הטעם המוזיקלי שלו
ואז מה את עונה לי
ואיך אנחנו מתווכחים על שטויות כמו שירים באירוויזיון
עוד דבר קטן
שכל כך חסר לי
במה שהיה אנחנו
ואינו עוד
אני למשל אוהב שירים עם ניחוח אתני
לפני חודשיים. יום שבת, 16 במאי 2026 בשעה 19:10
ואולי טוב שכך
אם היינו מנצחים
כנראה שהיו מבטלים את האירוויזיון...
ברכות לזוכה!
לפני חודשיים. יום שבת, 16 במאי 2026 בשעה 9:23
With your feet in the air and your head on the ground
Try this trick and spin it, yeah (Yeah)
Your head will collapse, and there's nothing in it
And you'll ask yourself:
Where is my mind?