אחת השאלות הכי נפוצות שאני נתקל בהן כקושר היא
"אוקיי, קשרת אותה. ואז מה?"
השאלה הזו נובעת מחוסר הבנה במהות הדבר הזה שנקרא שיבארי/קינבאקו.
להבדיל מפרקטיקות קשירה אחרות, בהן הקשירה היא כלי לריתוק שמוביל למשהו אחר, כגון סקס, אימפקט או סתם חוסר אונים,
בקינבאקו (אני אכתוב מעכשיו קינבאקו כי לדעתי זה מתאר טוב יותר את הקינק הזה) הקשירה היא בדרך כלל מהות הסשן עצמו.
כשאתה קושר נכון, זה נהיה מעין ריקוד זוגי, אתה הופך את הנקשרת לבובה שאתה עושה איתה את מה שראית לפני כן בדמיון.
אם זו תנוחה מסוימת שרצית, או שחשבת שהתנוחה תגרום לנקשרת תחושות מסוימות שאתה מעוניין שהיא תרגיש.
לפעמים כן יתאים אימפקט תוך קשירה.
לפעמים כן יתאים אקט מיני כלשהו תוך הקשירה.
הכל תלוי בדינמיקה בין הקושר לנקשר.
אני, למשל, לא אוהב הופעות שיבארי. כל הפעלולים הללו לא מרשימים אותי.
אני מעדיף את מה שקורה בתוך הסשן עצמו פנימה, ולא החוצה.
אנשים שמביטים מהצד בסשן קינבאקו לרוב ישתעממו, כי הם לא חשים את התחושות בתוך הסשן.
בסשן אימפקט התחושות יותר נהירות לקהל.
זה חסר לי. התחושות האלו.
כל תמונה כזו מסתירה בתוכה עולם שלם של תחושות.