יופי, אז אפשר להעלות תמונה מהסשן הכיפי של אתמול.
רעשים של שקט
לפעמים,
כשאני במצב רוח אכזרי במיוחד,
אחרי שאני מוריד אותה לרצפה,
ואז,
כשהיא חושבת
"איזה כיף, הנה מגיע האפטר קר 😊"
אני עושה לה המשך בצורת חקירת שבויים יפנית.
התנוחה בהתחלה לא נוראית,
אבל הלחץ על הגוף מתגבר עם הזמן,
ורגע לפני שהיא נשברת,
כשהיא כבר מתפתלת ומייללת,
אני משחרר ומחבק
ביפנית זה נקרא Agura Ebi
ואלו קצת סימנים מהסשן המהמם שקדם לעינוי
תמונות מהסשן ההוא יגיעו בהמשך 😛
לגלות ש(שוב) מישהו כתב עליי בבלוג שלו,
כמובן בצורה שיפוטית ודוחה,
כי לפרגן זה קשה!!
מתי תבינו שזה באמת סבבה לפרוש את ה"אני מאמין" שלכם על גבי הבלוג,
אבל למה ללכלך על אחרים שמאמינים במשהו אחר?
למה לערוך השוואות (שאינן מדויקות, כי זה שאת נשלטת מונוגמית אבל השולט שלך ממש לא, לא אומר שאת יכולה להשוות את עצמך לשולטים אחרים, אלא לנשלטות) מיותרות במקום להתרכז בחיים שלך?
לעולם איני מסתיר את מי שאני.
אני קושר בכל ערב מישהי אחרת, זה נכון.
אבל לרוב מדובר באותן נשים נהדרות שנותנות בי אמון מלא, וחוזרות שוב ושוב.
האם יש משהו יותר מרגש מזה?
עם כל אחת מהן זו חוויה מרגשת ושונה, כל פעם מחדש.
אני קושר נשים המבקשות לחוות קינבאקו בפעם הראשונה, והן פונות אליי כי הן יודעות שאצלי הן יקבלו את היחס הכי טוב שאפשר לבקש.
האם ישנה חוויה מרגשת יותר מלחוות קינבאקו בפעם הראשונה? או להעניק את החוויה הזו? לא ממש. זה מרגש אותי עד דמעות בכל פעם מחדש.
אז שחררו קצת מהקנאה,
חיו את חייכם ותנו לאחרים לחיות את שלהם.
מה שנכון עבורכם (ואני שמח בכל פעם שאני קורא פוסט בו הכותב לומד לדייק את עצמו) אינו נכון בהכרח עבור האחר.
בוקר טוב עם ממשלה חדשה 😊
הזקנים בחבורה זוכרים שקראו ככה פעם לפורנו 😜
לילה טוב 🙂
וגם זה 😬
בוקר טוב!! (זמן לצאת מהמיטה ולהכין קפה) 😋
היא שאלה בתחילת השבוע.
שאלה כי יודעת כמה אני שונא הפתעות,
וכמה קשה לי עם דברים שאינם בשליטתי.
"אני סומך עליך בעיניים עצומות, לכי על זה"
לפעמים מגיע רגע בו אתה מנסה להושיט רגל אחת מעל התהום העמוקה של אי הידיעה, ומשחרר טיפה את הרסן. בעיקר את זה שמונח עליך.
"מעולה, אז שישי בבוקר" אמרה.
השבוע חלף בהרף עין, ולא ניסיתי אפילו לגשש מה עומד לקרות.
בחמישי היא התייצבה אצלי, והודיעה שצריך להתעורר מוקדם ולצאת בשבע בבוקר מהבית.
"תכין תיק עם בגד ים וחבלים"
ואני כזה "WTF”.
עשינו סשן נהדר
וזה לא הספיק לנו, אז המשכנו לסשן קטן נוסף
אחרי אפטר קר נהדר, הכנתי ארוחת ערב (ע"ע פוסט קודם), ואז הלכנו לישון.
או יותר נכון...
ניסיתי לישון.
מסתבר שחוסר שליטה בסיטואציה וגורם ההפתעה מדירים שינה מעיניי 🤦🏻♂️
אז אחרי שלא ישנתי כמעט בלילה, קמנו, התארגנו ויצאנו בשבע מהבית.
נסענו צפונה, ורק בפנייה למושב הבונים נפל לי האסימון.
שבוע לפני כן דיברנו על הצבא, ציינתי שצנחתי צניחה מבצעית, אבל לעולם לא ניסיתי צניחה חופשית.
ההבנה היכתה בי חזק, והלב החל לפעום בחוזקה.
נשמתי קצת ונרגעתי.
אחרי הדרכה קצרה וטופסולוגיה המראנו, היא ישבה לידי בטיסה והחזקנו ידיים,
ואז קפצנו
היה מדהים!! התפוצצתי מצחוק כל הדרך למטה...
בהחלט ההפתעה והמתנה הכי טובה שאי פעם קיבלתי 😊
בהחלט זכיתי.
סתם,
יש לי מנוי בערך מאז שהצטרפתי לכלוב.
הסכום יורד לי מהאשראי בלירות בכלל.
כי לולא היה לי מנוי,
איך הייתי יכול לעדכן אתכם מה הכנתי לה אתמול לאכול?
אז מה יש לנו כאן?
קלמארי ממולאים בשרימפס קצוצים, פטרוזיליה, כוסברה, פירורי לחם, קליפת לימון מגורדת, ביצה ופרמז'ן, מבושלים ברוטב עגבניות איטלקי.
בקרוב אספר עוד על עלילותינו ביומיים האחרונים, ויש הרבה מה לספר 😉
וגם זה כמובן
כי סדרי עדיפויות בחיים זה חשוב!
גיליתי להפתעתי הלא מרובה,
שישנה איזו דעה עליי בקרב אנשים כאלו ואחרים,
שאני מתנה את הסשנים אצלי בקיום יחסי מין איתי.
לא רק שזה ממש לא נכון,
אלא זה גם ממש ממש רחוק מהמציאות...
נדיר בכלל שאקיים יחסי מין עם נקשרת שלי
(כן כן, אתן מאוד מיוחדות, שתדעו)
יש תחושת קירבה,
יש אינטימיות עצומה שעלולה להתפרש לפעמים כמינית,
יש אירוטיקה נעימה...
אבל יחסי מין?
רק בהסכמת וברצון כל הצדדים הנוכחים
ובנימה אופטימית זו,
התפנה לי הערב, אז נקשרת ספונטינית מוזמנת לפנות אליי
המשך יום נעים🙂

