רעשים של שקט

בכל סוף שבוע שני,

אני חובש את הכובע השני.

מקפל את כל הציוד, אורז את החבלים, מסתיר ראיות.

פורש מצעים טריים על המיטה שלו, 

מכין לו את המאכלים שהוא הכי אוהב,

קונה את הקינוחים שהוא ביקש,

ונהנה מכל רגע בחברתו.

(הוא מתחבא מתחת לשמיכה 😂)

אם ישאלו אותי באילו סופי שבוע אני נהנה יותר, אני מניח שאשיב שהקיום שלי מורכב מהאיזון בין סופי השבוע האלו.

הרוגע והמשפחתיות נותנים בי את הריכוך הדרוש אל מול הקשיחות הנוקשה בשליטה, 

כמו שהבמבוק חזק מהברזל, כיוון שהוא מתכופף בסערה ואינו נשבר.

אנחנו מורכבים רבדים רבדים, ועלינו לנצל את המיטב שבהם, כדי שנוכל להיות המיטב שאנחנו.

בתכנית:

טיול על חוף הים לקראת שקיעה,

סושי לארוחת ערב (הוא רוצה לנסות להכין את הסושי שלו),

סרט וגלידת בן אנד ג'ריס,

ומחר פיצות תוצרת בית.

קצת שלווה לא תזיק.

שבת שלום ⁦🙏🏻⁩