רגע לפני הסידורים של שישי,
אני מסכם לי את השבוע שחלף.
השבוע הזה היה שונה, כי קשרתי בכל ערב, לעומת שלוש או ארבע פעמים בשבוע, מה שהיה עד כה.
כשסידרתי לי את הלו"ז ככה, רציתי בעיקר להציב לעצמי אתגר ולבחון האם אני מסוגל לעמוד בכזו אינטנסיביות פיזית ונפשית.
נתחיל מהפן הפיזי.
לחזור אחרי יום מפרך של עבודה פיזית, חיש מהר להתקלח, לאכול משהו ולסדר את הסטודיו, זה לא קל, אבל גיליתי שאני הרבה פחות עייף ממה שחשבתי שאהיה, לרוב אפילו פחות עייף מאשר בערב ללא סשן קשירה. הסיבה לכך כנראה נעוצה הפן הנפשי.
נפשית, לסשן קשירה יש השפעות ממש טובות עליי.
אני מרגיש מאוד מאוזן. הנתינה באותה מפלס כמו הקבלה.
לקחת מישהי שמעולם לא חשה את חיבוק החבלים, ואז לראות חיוך גדול מתפשט על פניה בזמן הקשירה, אני לא חושב שנתקלתי במשהו מספק יותר עבורי.
האם אמשיך לקשור כל ערב?
קשה לי להאמין, אבל סביר להניח שאם יבקשו לקבוע איתי, אתקשה לסרב....
וכעת, לחלק האמנותי של אמש. אני שם את התמונות בסדר כרונולוגי, כדי לנסות להמחיש את הזרימה של הסשן, מקווה שזה יצליח לעבור אליכם.
שיהיה לנו שישי מוצלח ושבת טובה 🙂
