אם יש משהו שאני ממש שונא ומתקשה להבין,
זו חוסר כנות.
מתכתב עם מישהי תקופה, ביקרה אצלי פעם אחת, נקשרה והיה לנו ממש כיף ביחד.
המון תחומי עניין משותפים, שיחה קולחת,
כמו אידיוט ישר הראיתי לה שאני מחבב אותה,
ואז כרגיל הכל השתנה.
שואל אותה מה קרה ולמה השינוי, מיליון תירוצים וכמובן
"אני פשוט לא מחפשת מערכת יחסים"
אבל כן רוצה לבוא להיפגש איתי שוב.
למה לא? פארק השעשועים.
קבענו לפני שבוע וחצי להיפגש מחר,
כרגיל האינטואיציה שלי לא טועה,
אז שאלתי היום אחר הצהריים אם היא מתכוונת לבוא.
"אני נאלצת לבטל, יש בעיה"
מה הבעיה?
התחלה של מערכת יחסים עם מישהו, כבר כמה ימים.
מוכן להתערב שלולא הייתי שואל, הייתי מקבל יופי של הפתעה מחר בערב כשהייתי יושב מוכן ומחכה לשווא.
זה מעצבן אותי ומציק לי, כל חוסר הכנות הזו.
2:38 בלילה ואני לא מצליח להירדם מרוב אכזבה.
בעיקר מאוכזב מעצמי.
נחמד מדי כהרגלי, ממש הרגל מגונה.
דיברתי עם השוויצרית, ואני הולך מחר להתנחם בזרועותיה. הספקתי אפילו לתכנן לה סשן מגניב.
ואת?
תישארי תזכורת עמומה לעוד אכזבה.
בסופו של דבר,
ההפסד
כולו
שלך.
