להעביר יומיים עם נקשרת יפנית זו חוויה תרבותית.
אני פותח בכל סשן צוהר אל מקורות השיבארי כחלק מהתרבות היפנית, שזה אומר עינוי, השפלה וכאב.
אבל בעיקר בושה והשפלה.
מי שמכיר קצת את היפנים ותרבותם, מודע היטב למושג הבושה שם.
כלפי חוץ צריך להתנהל בהתאם לחוקי החברה (ויש המון חוקים), ומי שחריג זוכה לדבר הנורא מכל:
בושה.
כל סשן מתחיל בחימום, בו אני מכניס אותה להלך רוח שמתאים עבורה לקשירה.
החימום כולל השפלות גופניות ומילוליות, ורק כשהיא על סף בכי - אפשר להתחיל לקשור.
עשינו 3 סשנים מאתמול בערב עד היום בצהריים,
בשני הצלחתי לגרום לה לשחרר מועקה רגשית שהגיעה בעקבות משהו קרה לה ממש לפני שהגיעה אליי, והיא פרצה בבכי שנמשך מספר דקות, בזמן שאני מקנח לה את האף, מנגב לה את הדמעות, ומלטף לה את הראש.
אחד הדברים המרגשים שחוויתי לאחרונה....
החיבור הזה, בין שנינו דרך השיבארי המזוקק הזה, מלמד אותי המון על עצמי כאדם וכקושר,
ועוזר לי להמשיך לגבש את דרכי כקושר שיבארי.
